עיין ערך: אהבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏מבנה ועלילה: שגיעת כתיב
שורה 12:
 
 
'''החלק השני''', "ברונו", מסופר מנקודת מבטו של מומיק הבוגר שגדל להיות סופר ומשורר, ויוצא למסע בפולין כדי להתחקות אחר עקבותיו של [[ברונו שולץ]], [[סופר]] [[יהודי]]-[[פולני]] שנספה בשואה. מומיק מנסה "לגאול" את ברונו שלו על ידי כך שהוא הופך אותו לדמות אגדית שנמלטה מן הגטו והצטרפה ללהקת דגי סלמון בים הצפוני. חלקים מסיפורו של ברונו מסופרים על ידי הים, שאצל גרוסמן הוא יצור קדמוני וחושני ממין נקבה, שכולה [[מודל הנפש הפרוידיאני#סתמי|איד]], המקיימת דיאלוג קבוע ומתגרה גם עם מומיק עצמו, הכותב את הסיפור. במקביל מתוארת מערכת היחסים הקשה של מומיק עם אשתו רותי ועם המאהבת שלו איילה, כשכל אותה אתעת הוא נאבק לנסות ולכתוב על השואה, ובעיקר על סבו, אנשל, שנעלם לבלי שוב וגורלו לא ידוע. חלק זה של הספר כתוב בשפה [[שירה|שירית]], והמונולוגים של הים כתובים בסגנון [[זרם התודעה]].
 
'''החלק השלישי''', "‏‏וסרמן", מספר את סיפורו של אנשל וסרמן, מחבר סיפורי ילדים יהודי נודע, שהוא אותו סבא אנשל שהוצג בחלק הראשון. בעוד המספר, מומיק, מנסה לתאר באופן ריאליסטי ככל האפשר את גורלו של וסרמן במחנה ההשמדה, תוך הסתמכות על מסמכים ותיעוד מן התקופה, הרי שדומה כי וסרמן והדמויות האחרות מקבלות חיים משלהן, ומתעקשות להסיט את הסיפור ("הסיפור האחד שאין בלתו", זה שגם אנשל וגם מומיק מתעקשים לנסות ולספר שוב ושוב, על אף הכישלון הידוע-מראש) לכיוונים שאינם צפויים, על כורחו של מומיק.