פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 187 בתים ,  לפני 11 שנים
תחילת הגהה
{{בעבודה}}
'''ועדת בכור''' הינה [[ועדת חקירה ממלכתית]] בנושא חקירת [[רצח ארלוזורוב]]. הוועדה הוקמה בשנת [[1982]] ומטרתה הייתה לחקור את מעורבותם של אנשי [[התנועה הרוויזיוניסטית]], אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, ברצח [[חיים ארלוזורוב]]. מסקנות הוועדה התפרסמו בשנת [[1985]], 52 שנה לאחר הרצח, ולא הביאו לפתרון התעלומה באשר לזהות הרוצחים.
מסקנות הוועדה התפרסמו בשנת 1985, 52 שנה לאחר הרצח.
 
==רקע==
[[חיים ארלוזורוב]], נרצחראש המחלקה המדינית של [[הסוכנות היהודית]], נרצח ביריית אקדח ב16ב-[[16 ביוני]] [[1933]] בחוף הים בתלב[[תל אביב]] במהלך טיול עם אשתו, סימה ארלוזורוב. החשד העיקרי ברצח נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, כיוון שהתנגדו לפעילותו ולניסיונותיו לפתח משאבמשא ומתן עם הממשלההממשל הגרמנית[[המפלגה הנאצית|הנאצי]] בעניין [[יהודי גרמניה]] ורכושם. נעצרו([[הסכם ההעברה]]). שני חשודים במעשה, אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, נעצרו בחשד לרצח. כשנה לאחר הרצח זוכה צבי רוזנבלט זוכה מאשמה ואילו אברהם סטבסקי נמצא אשם על פי עדות ראייה של סימה ארלוזורוב. בעקבות ערעור על פסק דינו, זוכה גם אברהם סבסקי מאשמה לפי דיני הראיות בישראל המנדטורית, לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה בלבד, ללא עדות מסייעת. בנוסף, נאשם [[אב"א אחימאיר]], רוויזיוניסט שייסד את תנועת [[ברית הביריונים]] כמעורב בשידול והסתה לרצח. אחימאיר זוכה גם הוא מאשמה אך הועמד לדין כמארגן של "ברית הבריונים", ונדון לשנה וחצי של מאסר בפועל.
 
ב[[מפא"י]] לא קיבלו את פסק הדין כזיכוי של הנאשמים. למרות שבמהלך החקירה והמשפט לא היה רמז המצדיק את החשדות במפלגה הרוויזיוניסטית בקשירת קשר, המשיכה [[מפא"י]] במשך שנים רבות להאשים את ה[[רוויזיוניסטים]]הרוויזיוניסטים, ברצחעל ההסתה שקדמה לרצח [[ארלוזורוב]] ועל המשפט עצמו. הם טענו כי פסק הדין מזכה את הנאשמים מטעמים טכניים וקיוו שאשמה זו תידבק ברוויזיוניסטיםבלבד. [[מפא"י]] הפעילה באמצעות ההסתדרות לחץ כלכלי גדול על כל מי שערער על אשמת הרוויזיוניסטים ברצח, הוא נדון לסילוק מן העבודה ומן ההסתדרות. [[יהודה ארזי]] היה קצין בבולשת המנדטורית ומונה להיות קצין חוקר בפרשת הרצח. בחקירתו הגיע למסקנה כי לא הנאשמים הרוויזיוניסטים ביצעו את הרצח אלא שני ערבים תושבי יפו הם שרצחו את ארלוזורוב וכי הזיהוי שנעשה לנאשמים על ידי אלמנתו של ארלוזורוב, סימה ארלוזורוב, היה מבוים. עקב זאת הוא סולק מן החקירה ולאחרומן מכן גם מהמשטרה ומארגון [[ההגנה]].המשטרה<ref> בשנת 1973, לאחר מותו של יהודה ארזי , פרסם אחיו, טוביה ארזי, את המסמך שחיבר יהודה ארזי והוגש למפקד הבולשת בזמן חקירת הרצח </ref>.
 
==ועדת החקירה==
ב -[[14 במרץ]] [[1982]], קרוב לחמישים שנה לאחר שהמשפט בעניין הרצח הוכרע בזיכויים של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לרצח חיים ארלוזורוב. הוועדה קמה בעקבות פרסומו של הספר "רצח ארלוזורוב" מאת שבתי טבת בשנת 1981, ועקב המחלוקת המתמשכת לגבי הרצח וההליכים המשפטיים שהחריפה את הקיטוב והאיבה בישוב בין אנשי השמאל לבין אנשי הימין. במשך עשרות שנים האמינו אנשי תנועת העבודה שמדובר ברצח פוליטי ושסטבסקי ורוזנבלט האשמים ברצח זוכו מסיבות טכניות בלבד. הרוויזיוניסטים, לעומתם, סברו שמדובר בעלילת דם ושהרצח בוצע בידי ערבים.
במהלך ישיבת הממשלה בנושא, התקבלה ברוב קולות של 11 שרים, ללא מתנגדים ושני נמנעים, הצעת ראש הממשלה דאז [[מנחם בגין]] להקים "ועדת חקירה, שתחקור את האשמות והטענות המחודשות, לפיהן אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, או אחד מהם, היו שותפים לרצח ד"ר חיים ארלוזורוב הי"ד" <ref>רצח ארלוזורוב, שבתאי טבת, הוצאת שוקן, תשמ"ג</ref>.