יחסי ישראל–סוריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מניעת יצירה חוזרת בטרם עת |
|||
שורה 24:
הגבול יצא מ[[צמח (יישוב)|צמח]], חצה את ה[[כנרת]], עלה עד לנקודה בסמוך ל[[נחל חרמון|בניאס]] תוך שמירת שטחים נרחבים ברמת הגולן, מצידו המזרחי של הירדן, באזור שמצפון לכנרת, ומשם פנה מערבה, שמר את [[מטולה]] בשטח המנדט, וירד דרומה עד לנקודה המצויה בסמוך לקיבוץ [[סאסא]], ומשם, תוך פיתולים מסוימים, מערבה ל[[ראש הנקרה]]. התוצאה הייתה יצירתה של [[אצבע הגליל]], וכך נוספו לשטח המנדט הבריטי מטולה, תל חי וכפר גלעדי, שבמשך שש שנים היו מצויות מחוץ לתחומיו. רבים ייחסו את שינוי הגבול והכללת אצבע הגליל בתחומי ארץ ישראל, ומכאן בתחומי המדינה היהודית העתידית, להתיישבות היהודית במטולה ובתל חי.
ב[[ועידת סן רמו]] אושר [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל. באפריל [[1921]] הסכימו צרפת ובריטניה על ה[[גבול]] הבינלאומי החדש, על פי הסיכום מדצמבר [[1920]], אך נקבע כי הגבול כפוף לשינויים בעקבות מדידות מפורטות שתערכנה. את המדידות ערכה ועדה בראשות הצרפתי פולה (Paulet) והבריטי
רק בשנת [[1924]] קיבל הגבול את צורתו הסופית. צרפת ויתרה על שטח מחצית הכנרת, ושטח באזור קיבוץ [[ברעם]] (אז הכפר בירעם), והשיבה לעצמה את השטחים ב[[רמת הגולן]] ממזרח לירדן. גבול זה, שנקבע במשא ומתן בין המעצמות, הפך להיות הגבול הבינלאומי המוכר בין המדינות הריבוניות [[ישראל]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]. קטע הגבול בין ארץ ישראל לסוריה ברמת הגולן נקבע תוך התחשבות בשיקולי מים, כך נקבע כי הגבול עובר במרחק 10 מטרים מחוף הכנרת בחלק הצפון מזרחי שלה, קביעה דומה נעשתה לגבי [[עין דן]] וכן נקבע כי מימי ה[[נחל חרמון|בניאס]] שייכים לארץ ישראל ולא לסוריה (אף על פי שהמעיין לכאורה בשטחה).
| |||