ויקיפדיה

עמלה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''עמלה''' או "קומיסיון", הוא תשלום כספי לנותן שירותהשירות או למוכר מוצרהמוצר, במטרהאשר לתתניתן לו תמורהבתמורה על ביצועהעבודה הכרוכה בביצוע העיסקה. התשלוםתשלום העמלה אינו חלק מהעיסקהאינטגרלי אלהמהתשלום על העיסקה הוא מצטרף אליה בנפרד או נכלל בה בצורה הסמויה בפני הלקוח. בדרך כלל, נהוג לחשבהעמלה אתמחושבת התגמולבתור ב[[אחוז|אחוזים]] משווי העיסקה אך יש גם הקובעים אותואותה בסכום קבוע.
 
==העמלות השכיחות במשק==
מבחיניםמוכרות ביןלציבור העמלות המקובליםהנהוגות בענפי המשק הבאים:
* ב[[בנק|בנקים]] - בעת מתן שירות בנקאי. לפי החוק, חובה להציג את לוח עמלות בפומבי ולעיתיםוובדרך כלל יש להודיע ללקוח, מראש, מה תהיה העמלה שעליו יהיה לשלם תמורת הפעולה שהוא מבקש לעשות.
* ב[[מסחר]] - בעת מכירה של מוצר ושרות. בדרך כלל, העמלה שהמוכר מתוגמל בה, הלקוח אינו רואה אותה בחשבון המוגש לו. אבל המוכר מודע היטב לגמול שהוא זוכה לו בגין העיסקה ומהווה לעיתים חלק ניכר משכרו.
* ב[[מסחר]] - בעת מכירה של מוצר ושרות. בדרך כלל, העמלה שהמוכר מתוגמל בה, הלקוח אינו רואה אותה בחשבון המוגש לו. אבל המוכר מודע היטב לגמול שהוא זוכה לו בגין העיסקה. לעיתים, היא מהווה חלק ניכר משכרו. עמלה או כפי שהיא מכונה קומיסיון מקובלת במכירת [[רכב]], [[דירה]], [[ביטוח]] ועוד.
 
מקובלאפשר לעמוד על גובה העמלות ולקבל הנחה, פטור חלקי או פטור מלא מכולן או מחלקן, בהתאם לנפח הפעילות של הלקוח או של קבוצת הלקוחות: עובדים בחברות גדולות נהגו להנות מתעריף עמלות מוזל בבנקים ובעסקי ביטוח - ביטוח רכב וביטוח דירה ואנשי [[צבא קבעהקבע]] זכו גם להנחות בקניית רכב או דירה.
 
==עמלות הבנקים==
עמלות אלו נגבות בידי הבנקים בתמורה למתן שירותים. הם מרכיב נפרד בעלות של הלקוח בעת ביצוע עיסקה פיננסית.: על [[הלוואה]] הלקוח משלם [[ריבית]] - בגובה המושפע ממצבומשיעורי שלהריבית ב[[שוק הכספים]]. בנוסף לכך הוא משלם וכן עמלה על העבודה שהושקעה בביצוע ההלוואה. לעיתים, הוא משלם מראש על הנכונות להעמיד לרשותו הלוואה או משיכת יתר בעת הצורך. ככל שמתן ההלוואה מורכב יותר כך מספר העמלות וסכומם ניתן לשינוי. לדוגמא, במתן הלוואה לרכישת דירה או למימון פעילות של עסק יש קיימת עמלה לכיסוי הוצאותבהקשר ל[[שמאות]] הנכס.
 
הבסיס לחישוב העמלה הבנקאיים הוא העלות הכרוכה בביצוע הפעולה. חישובי העלות של פעולה בנקאיית נדרשו על הרשויות המפקחות על הבנקים. אך קיים קושי אובייקטיבי בעריכת החישוב. בכל [[תמחיר]] מבחינים בין "הוצאות ישירות" לבין "הוצאות כלליות". את הראשונות קל לזקוף לחובת הפעילות המבוצעת. לעומת זאת, את ההוצאות הכלליות הן, בגין אוסף רחב של פעולות ואת(כולל למשל הוצאות פירסום) קשה לאמוד את החלק היחסי שלהם בגין הפעילות המיוחדתהפעילות אפשרהפיננסית רק לאמודהספציפית.

כמובן, קיים גם החישוב [[כלכלה|כלכלי]] באיזה עיסקה יש [[תחרות]] רבה יותר ורצוי לזקוף לחובתה פחות "הוצאות כלליות".
 
==לוח העמלות==
[[בנק ישראל]] שהוא המפקח על הבנקים הגיע למסקנה כי הדרך היעילה לפיקוח על העמלות הוא אישורם מראש של חלק מהעמלות וחובת פירסומם בציבור. האישור מראש כרוך בחישובבהגשת חישוב העלויות והוא אינו חד-משמעי. כמו כן, לא ניתן להתעלם משיקולים תחרותיים בעת קביעת העמלות. לפי-כך הפירסום בפומבי של לוח העמלות נשאר המכשיר החשוב העומד לרשותו של הצרכן.
 
צעד חשוב שהונהג בבנקאות, בהתאם להוראות החוק, הוא החובה ליידע את הלקוח - לפי ביצוע העיסקה - בכמה עמלה כרוכה ביצוע העיסקה. לדוגמא, ניתן לראות במסכי המכשירים האוטומטיים בבנקים הודעה האומרת מה התשלום הנדרש עבור מסירת מידע בנקאי באמצעות המכשיר האוטומטי.
 
==סוגי העמלות==
העמלות הראשונות היו על פעולות הקשורות בביצוע עיסקות [סחר בינלאומי]] כמו [[אשראי דקומנטרי]]. תפקיד הבנק בעיסקות אלה הוא הכרחי שכן לא נעשית עיסקה בתחום זה ללא הבנק. יחד עם זאת, המומחיות הדרושה לביצוע העיסקה הוא רב ולכן ניתן היה לדרוש תשלום מיוחד מהעוסק בסחר הבילאומי. בעיסקאות [[ייצוא]] שהמדינה בקשה לעודד היה נהוג לתת פיצוי ממשלתי עקיף, אשר נועד בין השאר לכסות על העמלות הבנקאיות ושאר העמלות, כמו של עמילי המכס וחברות הביטוח בתחום זה.
 
העמלות על עיסקות במטבעב[[מטבע חוץ]] החלו כאשר הבנקים ביקשו להבחין בין העלויות של רכישת מטבעות ומכירתם הנקבעות בהתאם לתנאי השוק לבין ההוצאות שלהן בגין ביצוע העיסקות. בעוד שהעלויות הראשונות היו ברורות וניתן היה לראות אותן בפומבי בכל עת, בעבר במכשירי [[רויטר]] ובהווה ב[[אינטרנט]], הרי העלויות מהסוג השני היו נתונות לשיקולים מסחריים כמו שאר העמלות.
 
העמלות בעיסקות [[ניירות הערך]] הן מסוגים אחדים: על ביצוע עיסקות קנייה ומכירה, על ניהול הפקדון למשמרת של ניירות הערך ועמלות מיוחדות הקשורות בפעולות בניירות ערך. בתחום זה קיימת תחרות רבה שכן הפעילות של הגופים מחוץ לבנקים ב[[שוק ההון]] היא רבה. לקוחות אשר להם [[תיק השקעות|תיקי השקעות]] גדולים עשויים לשלם עמלות נמוכות יותר בגין ניהול חשבונם. יחד עם זאת, הם עשויים לשלם תשלום גבוהה על ניהול תיק ההשקעות ובכך המוסדות הפיננסיים מפצים עצמם על העלויות.
 
עמלות על פעולות בחשבון ה[[לקוח פרטי]] בבנקאות הונהדו רק אחרי [[משבר מניות הבנקים]] בשנות ה-80 למאה הקודמת. עד אז השירותים ניתנו בחינם, בפועל "סובסדו" על ידי גביית העמלות בתחומים אחרים. לשם המחשה, הלקוח הפרטי לא היה מודע כי במחיר עבור ה[[סוכר]] שהוא קונה בחנות כלולה עמלת ייבוא, אשר מכסה לבנק את השרות ללקוח הפרטי. לאחר משבר המניות הונהגה בבנקים מדיניות של "רציונליציה" והוחל בגביית עמלות מלקוחות פרטיים: תחילה בשיעורים נמוכים ובהמשך, עדיין בשיעורים נמוכים, אבל על היקף רחב יותר של שירותים.
 
במהלך השנים הונהגו עמלות שלא היו מקובלות בעבר: "דמי ניהול חשבון" - תשלום קבוע שנגבה מדי [[חודש]], "רישום שורה" - סכום שנגבה על כל פעולה המבוצעת בחשבון ודמי "הקצאת אשראי" - תשלום על הנכונות להעמיד מסגרת [[אשראי]] ללקוח .
 
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עמלה"