עמלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daniel Ventura (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Daniel Ventura (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''עמלה''' או "קומיסיון", הוא תשלום כספי לנותן
==העמלות השכיחות במשק==
* ב[[בנק|בנקים]] - בעת מתן שירות בנקאי. לפי החוק, חובה להציג את לוח עמלות בפומבי
* ב[[מסחר]] - בעת מכירה של מוצר ושרות. בדרך כלל, העמלה שהמוכר מתוגמל בה, הלקוח אינו רואה אותה בחשבון המוגש לו. אבל המוכר מודע היטב לגמול שהוא זוכה לו בגין העיסקה. לעיתים, היא מהווה חלק ניכר משכרו. עמלה או כפי שהיא מכונה קומיסיון מקובלת במכירת [[רכב]], [[דירה]], [[ביטוח]] ועוד.
==עמלות הבנקים==
עמלות אלו נגבות בידי הבנקים בתמורה למתן שירותים. הם מרכיב נפרד בעלות של הלקוח בעת ביצוע עיסקה פיננסית
הבסיס לחישוב העמלה הבנקאיים הוא העלות הכרוכה בביצוע הפעולה. חישובי העלות של פעולה בנקאיית נדרשו על הרשויות המפקחות על הבנקים. אך קיים קושי אובייקטיבי בעריכת החישוב. בכל [[תמחיר]] מבחינים בין "הוצאות ישירות" לבין "הוצאות כלליות". את הראשונות קל לזקוף לחובת הפעילות המבוצעת. לעומת זאת, את ההוצאות הכלליות
כמובן, קיים גם החישוב [[כלכלה|כלכלי]] באיזה עיסקה יש [[תחרות]] רבה יותר ורצוי לזקוף לחובתה פחות "הוצאות כלליות". ==לוח העמלות==
[[בנק ישראל]] שהוא המפקח על הבנקים הגיע למסקנה כי הדרך היעילה לפיקוח על העמלות הוא אישורם מראש של חלק מהעמלות וחובת פירסומם בציבור. האישור מראש כרוך
צעד חשוב שהונהג בבנקאות, בהתאם להוראות החוק, הוא החובה ליידע את הלקוח - לפי ביצוע העיסקה - בכמה עמלה כרוכה ביצוע העיסקה. לדוגמא, ניתן לראות במסכי המכשירים האוטומטיים בבנקים הודעה האומרת מה התשלום הנדרש עבור מסירת מידע בנקאי באמצעות המכשיר האוטומטי.
==סוגי העמלות==
העמלות הראשונות היו על פעולות הקשורות בביצוע עיסקות [סחר בינלאומי]] כמו [[אשראי דקומנטרי]]. תפקיד הבנק בעיסקות אלה הוא הכרחי שכן לא נעשית עיסקה בתחום זה ללא הבנק. יחד עם זאת, המומחיות הדרושה לביצוע העיסקה הוא רב ולכן ניתן היה לדרוש תשלום מיוחד מהעוסק בסחר הבילאומי. בעיסקאות [[ייצוא]] שהמדינה בקשה לעודד היה נהוג לתת פיצוי ממשלתי עקיף, אשר נועד בין השאר לכסות על העמלות הבנקאיות ושאר העמלות, כמו של עמילי המכס וחברות הביטוח בתחום זה.
העמלות על עיסקות
העמלות בעיסקות [[ניירות הערך]] הן מסוגים אחדים: על ביצוע עיסקות קנייה ומכירה, על ניהול הפקדון למשמרת של ניירות הערך ועמלות מיוחדות הקשורות בפעולות בניירות ערך. בתחום זה קיימת תחרות רבה שכן הפעילות של הגופים מחוץ לבנקים ב[[שוק ההון]] היא רבה. לקוחות אשר להם [[תיק השקעות|תיקי השקעות]] גדולים עשויים לשלם עמלות נמוכות יותר בגין ניהול חשבונם. יחד עם זאת, הם עשויים לשלם תשלום גבוהה על ניהול תיק ההשקעות ובכך המוסדות הפיננסיים מפצים עצמם על העלויות.
עמלות על פעולות בחשבון ה[[לקוח פרטי]] בבנקאות הונהדו רק אחרי [[משבר מניות הבנקים]] בשנות ה-80 למאה הקודמת. עד אז השירותים ניתנו בחינם, בפועל "סובסדו" על ידי גביית העמלות בתחומים אחרים. לשם המחשה, הלקוח הפרטי לא היה מודע כי במחיר עבור ה[[סוכר]] שהוא קונה בחנות כלולה עמלת ייבוא, אשר מכסה לבנק את השרות ללקוח הפרטי. לאחר משבר המניות הונהגה בבנקים מדיניות של "רציונליציה" והוחל בגביית עמלות מלקוחות פרטיים: תחילה בשיעורים נמוכים ובהמשך, עדיין בשיעורים נמוכים, אבל על היקף רחב יותר של שירותים.
במהלך השנים הונהגו עמלות שלא היו מקובלות בעבר: "דמי ניהול חשבון" - תשלום קבוע שנגבה מדי [[חודש]], "רישום שורה" - סכום שנגבה על כל פעולה המבוצעת בחשבון ודמי "הקצאת אשראי" - תשלום על הנכונות להעמיד מסגרת [[אשראי]] ללקוח
|