עמלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עפולה (שיחה | תרומות)
הגהה חלקית. עדיין דרושה עבודה רבה
מ {{שכתוב|סיבה=כתוב מנקודת מבט צרה של הבנקאות בישראל}}
שורה 1:
{{שכתוב|סיבה=כתוב מנקודת מבט צרה של הבנקאות בישראל}}
'''עמלה''' או "קומיסיון", הוא תשלום כספי לנותן השירות או למוכר המוצר, הניתן לו בתמורה על העבודה הכרוכה בביצוע העיסקה. תשלום העמלה אינו חלק אינטגרלי מהתשלום על העיסקה הוא מצטרף אליה בנפרד או נכלל בה בצורה סמויה. בדרך כלל, העמלה מחושבת בתור [[אחוז|אחוזים]] משווי העיסקה אך יש גם הקובעים אותה בסכום קבוע.
 
שורה 19 ⟵ 20:
כמובן, קיים גם החישוב [[כלכלה|כלכלי]] באיזה עיסקה יש [[תחרות]] רבה יותר ורצוי לזקוף לחובתה פחות "הוצאות כלליות".
 
===לוח העמלות===
 
[[בנק ישראל]] הגיע למסקנה כי הדרך היעילה לפיקוח על העמלות הוא אישורן מראש של העמלות וחובת פירסומן בציבור. האישור מראש כרוך בהגשת חישוב העלויות והוא אינו חד-משמעי. כמו כן, לא ניתן להתעלם משיקולים תחרותיים בעת קביעת העמלות. לפי-כך הפירסום בפומבי של לוח העמלות נשאר המכשיר החשוב העומד לרשותו של הצרכן.
שורה 25 ⟵ 26:
צעד חשוב שהונהג בבנקאות, בהתאם להוראות החוק, הוא החובה ליידע את הלקוח - לפי ביצוע העיסקה - בכמה עמלה כרוכה ביצוע העיסקה. לדוגמא, ניתן לראות במסכי המכשירים האוטומטיים בבנקים הודעה האומרת מה התשלום הנדרש עבור מסירת מידע בנקאי באמצעות המכשיר האוטומטי.
 
===סוגי העמלות===
 
העמלות הראשונות היו על פעולות הקשורות בביצוע עיסקות [[סחר בינלאומי]] כמו [[אשראי דוקומנטרי]]. תפקיד הבנק בעיסקות אלה הוא הכרחי שכן לא נעשית עיסקה בתחום זה ללא הבנק. יחד עם זאת, המומחיות הדרושה לביצוע העיסקה היא רבה ולכן ניתן היה לדרוש תשלום מיוחד מהעוסק בסחר הבילאומי. בעיסקאות [[ייצוא]] שהמדינה בקשה לעודד היה נהוג לתת פיצוי ממשלתי עקיף, אשר נועד בין השאר לכסות על העמלות הבנקאיות ושאר העמלות, כמו של עמילי המכס וחברות הביטוח בתחום זה.