הבדלים בין גרסאות בדף "עמלה"

הוסרו 6,796 בתים ,  לפני 12 שנים
העברה לערך בנקאות בישראל, שכתוב השארית
מ ({{שכתוב|סיבה=כתוב מנקודת מבט צרה של הבנקאות בישראל}})
(העברה לערך בנקאות בישראל, שכתוב השארית)
'''עמלה''' או "קומיסיון", הואהיא תשלום כספי לנותן השירות או למוכר המוצר, הניתן לו בתמורה על העבודהלעבודה הכרוכה בביצועבמתן העיסקההשירות. תשלום העמלה אינומצורף חלק אינטגרלי מהתשלום על העיסקה הוא מצטרף אליהלעסקה בנפרד או נכלל בה בצורה סמויהבמחירה. בדרך כלל, העמלה מחושבת בתור כ[[אחוז|אחוזים]] משווימסוים העיסקהממחיר אךהעסקה יש גם הקובעים אותהאו בסכום קבוע לעסקה.
{{שכתוב|סיבה=כתוב מנקודת מבט צרה של הבנקאות בישראל}}
'''עמלה''' או "קומיסיון", הוא תשלום כספי לנותן השירות או למוכר המוצר, הניתן לו בתמורה על העבודה הכרוכה בביצוע העיסקה. תשלום העמלה אינו חלק אינטגרלי מהתשלום על העיסקה הוא מצטרף אליה בנפרד או נכלל בה בצורה סמויה. בדרך כלל, העמלה מחושבת בתור [[אחוז|אחוזים]] משווי העיסקה אך יש גם הקובעים אותה בסכום קבוע.
 
==העמלות השכיחות במשק==
 
העמלות השכיחות במשק הן:
 
==עמלות הבנקים==שכיחות:
* ב[[בנק|בנקים]] - בעת מתן שירות בנקאי. לפי החוק, חובה להציג את לוח העמלות בפומבי.
 
* ב[[מסחר]] - בעת מכירה של מוצר ושרות. בדרך כלל העמלה מחושבת כחלק מהמחיר הכללי מבלי להודיע זאת ללקוח. עמלה מקובלת במכירת [[רכב]], [[דירה]], [[ביטוח]] ועוד.
* בעיסוקים מסוימים של [[שכיר]]ים, כגון נציג מכירות, משולמת לעובד עמלה בהתאם לתפוקתו, למשל כאחוז מסכום המכירה.
 
[[קטגוריה:בנקאותכלכלה]]
פרט לעמלות בנקאיות, הנתונות לפיקוח, אין העמלה קבועה, ובחלק מעסקאות המכירה ניתן להתמקח על גובה העמלה, במיוחד בעסקים כביטוח, או קניית דירה.
{{קצרמר|כלכלה}}
 
==עמלות הבנקים==
 
עמלות אלו נגבות בידי הבנקים בתמורה למתן שירותים. הן מהוות מרכיב נפרד בעלות המוטלת על הלקוח בעת ביצוע עיסקה פיננסית: על [[הלוואה]] הלקוח משלם [[ריבית]] - בגובה המושפע משיעורי הריבית ב[[שוק הכספים]]. בנוסף לכך הוא משלם עמלה על העבודה שהושקעה בביצוע ההלוואה. לעיתים, הוא משלם מראש על הנכונות להעמיד לרשותו הלוואה או משיכת יתר בעת הצורך. ככל שמתן ההלוואה מורכב יותר כך גדל מרכיב העמלה, שכן ניתן לחייב בעמלה עבור מרכיבים רבים יותר. לדוגמא, במתן הלוואה לרכישת דירה או למימון פעילות של עסק קיימת עמלה על ביצוע [[שמאות]] הנכס.
 
הבסיס לחישובי העמלה הבנקאיים הוא העלות הכרוכה בביצוע הפעולה. חישובי העלות של פעולה בנקאית נדרשו על הרשויות המפקחות על הבנקים. אך קיים קושי אובייקטיבי בעריכת החישוב. בכל [[תמחיר]] מבחינים בין "הוצאות ישירות" לבין "הוצאות כלליות". את הראשונות קל לזקוף לחובת הפעילות המבוצעת. לעומת זאת, את ההוצאות הכלליות, בגין אוסף רחב של פעולות (כולל למשל הוצאות פירסום) קשה לאמוד את החלק היחסי שלהם בגין הפעילות הפעילות הפיננסית הספציפית.
 
כמובן, קיים גם החישוב [[כלכלה|כלכלי]] באיזה עיסקה יש [[תחרות]] רבה יותר ורצוי לזקוף לחובתה פחות "הוצאות כלליות".
 
===לוח העמלות===
 
[[בנק ישראל]] הגיע למסקנה כי הדרך היעילה לפיקוח על העמלות הוא אישורן מראש של העמלות וחובת פירסומן בציבור. האישור מראש כרוך בהגשת חישוב העלויות והוא אינו חד-משמעי. כמו כן, לא ניתן להתעלם משיקולים תחרותיים בעת קביעת העמלות. לפי-כך הפירסום בפומבי של לוח העמלות נשאר המכשיר החשוב העומד לרשותו של הצרכן.
 
צעד חשוב שהונהג בבנקאות, בהתאם להוראות החוק, הוא החובה ליידע את הלקוח - לפי ביצוע העיסקה - בכמה עמלה כרוכה ביצוע העיסקה. לדוגמא, ניתן לראות במסכי המכשירים האוטומטיים בבנקים הודעה האומרת מה התשלום הנדרש עבור מסירת מידע בנקאי באמצעות המכשיר האוטומטי.
 
===סוגי העמלות===
 
העמלות הראשונות היו על פעולות הקשורות בביצוע עיסקות [[סחר בינלאומי]] כמו [[אשראי דוקומנטרי]]. תפקיד הבנק בעיסקות אלה הוא הכרחי שכן לא נעשית עיסקה בתחום זה ללא הבנק. יחד עם זאת, המומחיות הדרושה לביצוע העיסקה היא רבה ולכן ניתן היה לדרוש תשלום מיוחד מהעוסק בסחר הבילאומי. בעיסקאות [[ייצוא]] שהמדינה בקשה לעודד היה נהוג לתת פיצוי ממשלתי עקיף, אשר נועד בין השאר לכסות על העמלות הבנקאיות ושאר העמלות, כמו של עמילי המכס וחברות הביטוח בתחום זה.
 
העמלות על עיסקות ב[[מטבע חוץ]] החלו כאשר הבנקים ביקשו להבחין בין העלויות של רכישת מטבעות ומכירתם הנקבעות בהתאם לתנאי השוק, לבין ההוצאות שלהן בגין ביצוע העיסקות. בעוד שהעלויות הראשונות היו ברורות וניתן היה לראות אותן בפומבי בכל עת, בעבר במכשירי [[רויטרס]] ובהווה ב[[אינטרנט]], הרי העלויות מהסוג השני היו נתונות לשיקולים מסחריים כמו שאר העמלות.
 
העמלות בעיסקות [[נייר ערך|ניירות הערך]] הן מסוגים אחדים: על ביצוע עיסקות קנייה ומכירה, על ניהול הפקדון למשמרת של ניירות הערך ועמלות מיוחדות הקשורות בפעולות בניירות ערך. בתחום זה קיימת תחרות רבה שכן הפעילות של הגופים מחוץ לבנקים ב[[שוק ההון]] היא רבה. לקוחות אשר להם [[תיק השקעות|תיקי השקעות]] גדולים עשויים לשלם עמלות נמוכות יותר בגין ניהול חשבונם. יחד עם זאת, הם עשויים לשלם תשלום גבוה על ניהול תיק ההשקעות ובכך המוסדות הפיננסיים מפצים עצמם על העלויות.
 
עמלות על פעולות בחשבון ה[[לקוח הפרטי]] בבנקאות הונהגו רק אחרי [[משבר מניות הבנקים]] בשנות ה-80 למאה הקודמת. עד אז השירותים ניתנו בחינם, בפועל "סובסדו" על ידי גביית העמלות בתחומים אחרים. לשם המחשה, הלקוח הפרטי לא היה מודע כי במחיר עבור ה[[סוכר]] שהוא קונה בחנות כלולה עמלת ייבוא, אשר מכסה לבנק את השרות ללקוח הפרטי. לאחר משבר המניות הונהגה בבנקים מדיניות של "רציונליציה" והוחל בגביית עמלות מלקוחות פרטיים: תחילה בשיעורים נמוכים ובהמשך, עדיין בשיעורים נמוכים, אבל על היקף רחב יותר של שירותים.
 
במהלך השנים הונהגו עמלות שלא היו מקובלות בעבר: "דמי ניהול חשבון" - תשלום קבוע שנגבה מדי [[חודש]], "רישום שורה" - סכום שנגבה על כל פעולה המבוצעת בחשבון ודמי "הקצאת אשראי" - תשלום על הנכונות להעמיד מסגרת [[אשראי]] ללקוח.
 
 
[[קטגוריה:בנקאות]]
 
[[en:Commission (remuneration)]]