פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוסף בית אחד ,  לפני 11 שנים
מ
←‏הקמת הועדה ופעילותה: קישורים פנימיים
ב-[[14 במרץ]] [[1982]], קרוב לחמישים שנה לאחר זיכויים של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לרצח חיים ארלוזורוב. הוועדה קמה בעקבות פרסומו של הספר "רצח ארלוזורוב" מאת [[שבתי טבת]] בשנת [[1981]] ועקב המחלוקת המתמשכת לגבי הרצח וההליכים המשפטיים. במשך עשרות שנים האמינו אנשי תנועת העבודה שמדובר ברצח פוליטי ושסטבסקי ורוזנבלט האשמים ברצח זוכו מסיבות טכניות בלבד. הרוויזיוניסטים לעומת זאת, סברו שמדובר בעלילת דם ושהרצח בוצע בידי ערבים. יש שתהו על עצם הקמת הוועדה, לאחר שמרבית גיבורי הפרשה לא היו בין החיים.
 
במהלך ישיבת הממשלה בנושא, התקבלה ברוב קולות של 11 שרים, ללא מתנגדים ושני נמנעים, הצעת ראש הממשלה מנחם בגין להקים "ועדת חקירה, שתחקור את האשמות והטענות המחודשות, לפיהן אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, או אחד מהם, היו שותפים לרצח ד"ר חיים ארלוזורוב הי"ד" <ref>רצח ארלוזורוב, שבתאי טבת, הוצאת שוקן, תשמ"ג</ref>.
 
ליו"ר הוועדה התמנה שופט בית המשפט העליון [[דוד בכור]] ועם חבריה נמנו [[מקס קנת]] - שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ופרופסור [[אליעזר ברקוביץ]].
 
הקמת הוועדה הובילה לתביעה בבג"ץ בטענה שחקירתה הינה התערבות בלתי נאותה במעשה של הרשות השופטת. בית-המשפט דחה את העתירה וקבע כי אין בהקמת הוועדה התערבות שכזו. ועדת החקירה החלה בחקירתה אך במהלכה עמדה בפני מגבלות שונות שמנעו ממנה להתנהל ולחקור לעומק את אירועי הרצח. מגבלות אלה נוצרו כיוון שעבר פרק זמן ארוך מאז הרצח וחסרו ראיות פיזיות, חלק מהעדים נפטרו והעדויות שנמסרו היו סותרות ולא עקביות בגלל גילם של העדים.
8,018

עריכות