דורון סבג – הבדלי גרסאות

בשנת 2008 התקיימה במוזיאון תל אביב תערוכה בשם "התרוקנות". תערוכת הנושא "התרוקנות" שהתגבשה מתוך אוסף האמנות של דורון סבג, מבקשת לבחון את המשמעות רבת-הפנים של מושג ההתרוקנות באמנות ובתרבות. התערוכה מציגה עבודות מגוונות ביותר למבט ראשון, לא רק מבחינת המדיום אלא גם מבחינה תימטית. אולם מבט מקרוב מגלה שהן כולן מוגדרות על- ידי רִיק או העדר, מצב הרה-חשיבות להבנת העבודה ולעצם ההתייחסות אליה.בתערוכה כ-80 עבודות, של אמנים ישראלים ובינלאומיים, מהבולטים באמנות העכשווית, ביניהם: דמיאן הרסט, ג'ייק ודינוס צ'פמן, גילברט וג'ורג', מיכל רובנר, סיגלית לנדאו, מונה חאטום, סינדי שרמן, וולפגנג טילמנס, פול מקרתי, דגנית ברסט וקבוצת aes+f.התערוכה "התרוקנות" מבקשת להציג מגמה מרכזית המסתמנת ברכישות של השנים האחרונות לאוסף דורון סבג. אוסף אמנות זה, לאחר כ15- שנות איסוף, הוא בסופו של דבר גוף אמורפי, הנמצא בהתהוות מתמדת ללא התחלה או סוף נראים לעין. לאן מכוון מעשה האספנות של סבג? מבטו האספני אינו מופנה לאחור, מתוך עמדה שאפשר לכנותה היסטורית, שעל פיה האספן חותר להשיג רצפים כרונולוגיים של עבודות המשקפים תהליכים אמנותיים בעבר. תחת זאת נראה כי בפעילותו אספנית הוא מבקש לאחוז – ולו גם לרגע, תוך כדי חיפוש וזיהוי בלתי פוסקים – בתמונת ההווה. בעבודת האמנות גלומה מבחינתו, באופן חמקמק, תמצית תקופתנו. אספנות מסוג זה אינה מדגישה אפוא את עצם ההחזקה והצבירה של עבודות, אלא את אפשרות ההמְשגה של המציאות העכשווית באמצעות האוסף.