הבדלים בין גרסאות בדף "טכנולוגיה גרעינית"

תופעת הרדיואקטיביות נוצלה על ידי יצרני [[תרופה|תרופות]], אשר הוציאו מספר [[פטנט]]ים של טיפול רפואי בעזרת רדיואקטיביות. אך כצפוי תרופות אלה גרמו נזק רב גם בכמויות קטנות ולא הועילו למטופלים, ורבים מהמדענים שעסקו בפיתוח הנושא נפטרו [[סרטן (מחלה)|ממחלת הסרטן]] כתוצאה מהיחשפותם. טיפול רפואי רדיואקטיבי נעלם עם הזמן, אך שימושים אחרים נותרו – כמו שימוש ברדיום בכדיכדי לייצר מחוגים זוהרים בכלי מדידה כאלה ואחרים. עם ההתקדמות בהבנת האטום, מהות הרדיואקטיביות החלה להתבהר: ישנם יסודות לא יציבים, ויכולים להתנוון תוך פליטת אנרגיה רדיואקטיבית.

רדיואקטיביות היא תהליך איטי וקשה לשלוט בו, וכן הוא אינו מתאים לייצור [[כלי נשק]]. אך ישנן תגובות גרעיניות אחרות. בפרט, גרעין אטומי בלתי יציב יכול לחוות ביקוע גרעיני, כאשר הוא מתפצל לשני גרעינים קטנים יותר ופולט אנרגיה ו[[נויטרון|נויטרונים]] מהירים. נויטרונים אלו, אם יבואו במגע עם גרעין אטומי אחר, יכולים לגרום לאותו הגרעין לחוות ביקוע גרעיני גם כן. דבר זה יכול להוביל ל[[תגובת שרשרת]] גרעינית, אשר יכול לגרום לפליטת אנרגיה רבה בזמן קצר. כאשר דבר זה התגלה זמן קצר לפני [[מלחמת העולם השנייה]], מדינות שונות החלו לפתח תוכניות גרעיניות עם המטרה ליצור פצצה גרעינית – נשק אשר מנצל את תופעת הביקוע הגרעיני בכדיכדי ליצור פיצוץ עם אנרגיה גבוהה בהרבה מפצצות כימיות שונות. [[תוכנית מנהטן]], אשר נוהלה על ידי [[ארצות הברית]] בתמיכת [[בריטניה]] [[קנדה|וקנדה]], פיתחה מספר פצצות ביקוע אשר הופעלו ב[[יפן]] באוגוסט [[1945]], והביאו לכניעת יפן. במסגרת התוכנית נבנו הכורים הגרעיניים הראשונים, אשר היו בעיקר לשם ייצור נשק ולא לשם [[אנרגיה חשמלית]].

טכנולוגיה של היתוך גרעיני נחקר רק ברמה התיאורטיתהתאורטית במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר מדענים אמריקנים לראשות [[אדוארד טלר]] חקרו את האפשרות של ניצול האנרגיות הרבות של הביקוע הגרעיני בכדיכדי לגרום להיתוך גרעיני. לאחר שנים של מחקר, ב-[[1952]], הפעילו את [[פצצת מימן|פצצת המימן]] הראשונה, אשר נקראה כך מכיוון שהיא ניצלה את התגובה שבין [[דאוטריום]] ל[[טריטיום]], [[איזוטופ|איזוטופים]] של [[מימן]]. היתוך גרעיני הינו אנרגטי בהרבה ליחידת מסה מביקוע גרעיני, אך הרבה יותר קשה ליצור תגובת שרשרת של היתוך מאשר ביקוע.

מחקר בתחום השימוש בהיתוך גרעיני לשימושים אזרחיים (להפקת [[חשמל]]) החלה גם כן בשנות ה-40. אולם, הקשיים הטכניים והתיאורטייםוהתאורטיים מנעו גילוי של שימושים אזרחיים של ההיתוך, והמאמצים נמשכים ברחבי העולם עד היום.

תכנון של [[נשק גרעיני]] הוא מסובך מאוד. ישנו קושי רב בלהבטיח שתגובת השרשרת כילתה חלק גדול מהדלק הגרעיני לפני שהנשק מתפרק. הייצור של נשק גרעיני גם כן הוא מסובך מאוד, מכיוון שלא קיים חומר טבעי בעל יציבות נמוכה מספיק בכדיכדי ליצור תופעה זו. [[איזוטופ]] אחד אשר קיים בטבע, [[אורניום 235]], הינו בקיע מספיק בכדיכדי ליצור תהליך זה, אך הוא נמצא תמיד כשהוא מעורבב עם אורניום 238 היציב יותר. לכן מתחיל תהליך מסובך וארוך של פירוד איזוטופים, אשר מטרתו היא ייצור כמות מספקת של אורניום 235. לחלופין, היסוד [[פלוטוניום]] הוא בלתי יציב מספיק בכדיכדי ליצור את תופעת הביקוע הגרעיני, אולם הוא אינו נמצא בטבע ויש לייצר אותו בכורים גרעיניים. תכניתתוכנית מנהטן ייצרה כלי נשק המבוססים על שתי השיטות הללו.

מספר מדינות החלו גם כן בפיתוח נשק גרעיני, כאשר חשוב לציין את מרוץ החימוש אשר התנהל בין ארה"בארצות לברה"מהברית לברית המועצות בזמן [[המלחמה הקרה]]. נכון להיום, המדינות בעלות יכולת של נשק גרעיני הן:

שלוש מדינות אשר אינן חתומות על הסכם אי הפצת נשק גרעיני: [[הודו]], [[פקיסטאןפקיסטן]] ו[[צפון קוריאה]].