נורוז (חג בהאי) – הבדלי גרסאות

הנורוז הוא אחד מתשעת ה[[חג]]ים הבהאים המוגדרים כימי מנוחה. מקורו של החג ב[[נורוז]], ראש השנה ה[[ממלכת פרס|פרסי]] הנוהג ב[[איראן]] וברבות ממדינות [[מרכז אסיה]], וה[[בהאא אוללה]] אימצו בעקבות ה[[באב]] כראש השנה הבהאי. למרות שיום השיוויוןהשוויון האביבי עשוי לחול ב-20, 21 או ב-22 במרץ, קבע [[שוגי אפנדי]] כי "בינתיים" יחול ראש השנה הבהאי ב-21 במרץ באופן קבוע, ולמעט ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] זהו היום בו הוא חל. בהתאם ללוח הבהאי ובדומה ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], מתחילים הימים הבהאים עם ה[[שקיעה]], ועל כן מתחיל החג עם רדת החמה ב-[[20 במרץ]].

לתשעה עשר ימי החודשים הבהאים הוענקו שמות, וכיומו הראשון של כל חודש, גם הנורוז הבהאי מכונה "בהאא" ("זוהר" או "תהילה"). הנורוז הבהאי חל עם תום חודש "עַלַאאְ", החודש האחרון בשנה הבאית שבמהלכו חל [[צום תשעה עשר הימים]]. החג מזוהה עם האל או "[[סמלים בהאים#"השם הגדול"|השם הגדול"]], ומסמל גם את ה[[נבואה]]. לתחולתו באביב וביום השיוויוןהשוויון נודעת משמעות של התחדשות, והנורוז הוא החג היחיד מבין החגים הבהאים שאינו מזוהה עם חייהם או מותם של הבאב, הבהאא אוללה או [[עבדול בהאא]].

הנורוז מצוייןמצוין בדרך כלל במפגשים וב[[תפילה (בהאים)|תפילה]] מיוחדת לחג, או באירועי [[ריקוד]] ו[[שירה]], ומאחר והוא מסיים את חודש הצום, נהוג לקיים בו גם סעודה. לחג אין כללים מחייבים רבים, ועל כן הוא לובש צורות שונות במקומות שונים, הכל בהתאם למנהג המקומי. מאמינים ממוצא איראני עדיין שומרים על חלק ממנהגיו של הנורוז הפרסי, כמו הנוהג להכין את "שבעת הסמ"כים" ("האפט סין"), שבעה מאכלים ששמם בפרסית מתחיל באות סמ"ך ואשר משמשים בארוחת החג.