סיירת מערכה – הבדלי גרסאות

[[תמונה:HMS Glorious - Battlecruiser.JPG|שמאל|ממוזער|400px|סיירת המערכה אה"מ "גלוריוס", [[1918]]]]

 

בתחילת [[המאה ה-20]] הופיע סוג חדש של סיירת, סיירת מערכה. סיירת המערכה צמחה ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי הבריטי]] ומטרתה הייתה לשלב את מהירותה של הסיירת ויכולת התמרון שלה עם עוצמת האש של [[אוניית מערכה|אוניית המערכה]]. אונייה זו נועדה למלא את החלל שבין הסיירת הקלאסית לאוניית המערכה. הוגה הרעיון היה [[אדמירל]] [[סר]] [[ג'קי פישר]], הלורד הראשון של הימייה. פישר רצה לחסוך, מחד, בהוצאות העצומות של הצי, ומאידך לשמור על עליונותה הימית של בריטניה. כדי להשיג יעד זה הוציא פישר מהשירות את הצי העצום של אוניות מערכה מיושנות, ועמן סיירות משוריינות ומוגנות, שלהן קרא "ערב רב של גרוטאות חסרות ערך". את מקומן של אוניות אלה היו אמורות לתפוס סיירות המערכה. עד הופעתו של טיפוס אונייה זה, היה מקובל שכל אונייה חייבת להיות משוריינת ברמה כזו, שתוכל לעמוד בפני תותחיה שלה. בסיירות המערכה נזנח עיקרון זה; האוניות היו בעלות תותחים כבדים כשל אוניות מערכה, אך בעלות שריון קל יחסית. בזכות הקרבת השריון היו יכולות לשאת מנועים חזקים יותר, שהקנו להן מהירות רבה וטווח גדול. סיירות המערכה היו מסוגלות להשיג ולהטביע כל אונייה קטנה מהן, ולחמוק מכל אונייה כבדה מהן. הן לא היו אמורות להיכנס לקרב מול אוניות מערכה, אלא לזהות את האויב ולהטריד אותו, עד שיתערבו אוניות המערכה.