פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 633 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
{{שכתוב}}'''חיים לייבוביץ''' אוהב ים ואדם, 'האיש שתפס את הירקון' (1973 - 1891).
{{שכתוב}}
'''חיים לייבוביץ''' אוהב ים ואדם, 'האיש שתפס את הירקון' (1973 - 1891).
מחנך, ממייסדי [[אגודת יורדי ים זבולון]] ולימים הצי הימי העברי. מבוני [[שכונת תל נורדאו]] בתל אביב הקטנה, תעשיין ואיש ציבור.
 
 
בשנת [[1930]] זכה לייבוביץ לכינוי "האיש שתפס את הירקון", כשהירקון היה עדיין נחל 'מרוחק הרחק מעבר דיונות החול סביב תל אביב הקטנה. הוא האיש שהעתיק את פעילות התנועה הימית העברית הראשונה בארץ ישראל 'מחוף הים הסוער למים רגועים'. שנתיים נעדר גורביץ מהארץ. יצא בשליחות היישוב ו[[ועדת המים]] ללמוד על ניצול הים במחלקת החקלאות וה[[דיג]] של ממשלת ארצות הברית. בשנת [[1930]] חזר עם תובנה ברורה שמוסדות היישוב לא יביאו להשגת מטרתו והסב שם "האגודה הימית" 'זבולון', ל"אגודת יורדי ים זבולון ארץ ישראל". מאותו יום פעלה התנועה במקום "[[ועדת המים]]" שהקים בשנת [[1918]] כ[[סניף הימים]] של [[תנועת העבודה]] המאוגדת", וקבע לאגודה את אותן מטרות להקמת צי עברי.
 
בשנת [[1931]] רכש לייבוביץ בית חרושת ליצור [[שמן "עץ הזית"|שמן]] שנוסד בשנת 1909 ב[[תל אביב]] והפכו למותג הידוע "עץ הזית". מפעלו פיתח לראשונה בעולם נוסחה שפירסמה שמן כנקי, שמן CD. בערוב ימיו שמח כשמוזג מפעלו עם מתחרהו הגדול, מפעלי 'שמן' חיפה יצירתם של [[נחום וילבוש]] ואחיו גדליהו מחלוצי התעשיינים בארץ ישראל.
 
לייבוביץ היה זה 'שבחרה' הגבירה [[הנרייטה דיאמונד]] לייצג בארץ ולנהל את כספי התרומות שאספה עבור [[בית הספר הימי זבולון]] והתנועה הימית. הוא אכן נחשב כנאמנה שנים רבות.
לייבוביץ הקים עם גורביץ וטובים את בית הספר הימי זבולון 'היומי הנורמלי', כפי שקרא לו גורביץ מאז החל נסיונותיו להגשים את חזון הצי העברי בארץ ישראל, כבר בשנת 1914. הוא הקים עם טובים גם "בית ספר ערב" של 'זבולון' ומאוחר יותר הרחיב את פעילות מועדון השיט העממי שהקים גורביץ בשם "קלוב זבולון" והפכו ל"מועדון שייט וספורט", הגם שבניגוד לדעתו של גורביץ שהתרכז בכל עוצמתו 'בבית ספר יומי נורמלי'.
 
גם בתקופות הכלכליות הקשות מאוד שעבר, לא זנח לייבוביץ מעולם את צרכי חניכי האגודה. מיום 1 פברואר [[1950]] עת נפטר גורביץ בן ה-60 ובוודאי במותו הפתאומי של המהנדס עמנואל טובים בן ה-52 בתאונת דרכים חודש אחריו (ב-1 מרץ 1950), איבדה זבולון שתי דמויות שהותירו את האגודה הימית לפעיליה, כאשר שני 'עמודי התמך' חסרים, החל השינוי.
 
מיום [[1 פברואר 1950]] עת נפטר גורביץ בן ה-60 ובוודאי במותו הפתאומי של המהנדס עמנואל טובים בן ה-52 בתאונת דרכים רק חודש אחריו (1 מרץ 1950), איבדה זבולון שתי דמויות שהותירו את האגודה הימית לפעיליה, כאשר שני 'עמודי התמך' חסרים, החל השינוי. בית הספר הימי הפך לבית ספר לימאות וספורט השיט. האגודה פעלה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך שקבע כי תלמידי ישראל מכתות ד' חייבים בלימודי שחיה ובכתות ה'-ז' בלימודי ימאות, תאוריה ומעשית ו12,000 תלמידי ישראל למדו את רזי הימאות והשיט. תוך כתריסר שנים בית הספר הימי זבולון חדל להתקיים. במקומו נותרה פעילות סניפים כתנועת ימית לנוער וכמועדוני שיט וספורט. לייבוביץ עוד זכה לראות בהישג שונה של התנועה הימית שבנה ואהב, באלופי העולם הראשונים של מדינת ישראל.
 
בשנת [[1969]], הזבולונים [[צפניה כרמל]] ו[[לידיה לזרוב]] בדגם סנפיר(420). שניים שהחלו פעילותם בשנת במועדון זבולון בת ים בשנת [[ 1955]] בהיותם בני 13-14.
ביתה של האגודה תמיד היה עניינו ואחריותו של לייבוביץ. ראשית בחדר שכור בבית ספר, לאחר מכן בצריף הציידים "נמרוד" שלשפת הים. משם, עבר לרחוב הירקון ליד "[[הבית האדום]]" מאחוריו, ולמגרש שאחרי 'הבית האדום', שם נבנה המבנה הראשון ע"י הזבולונים. לבסוף לבית סירות דו קומתי של זבולון במגרש, בו עומד כיום "בית זבולון", בניין דו קומתי ברחוב אוסישקין 9 תל אביב.
 
לייבוביץ הקים משפחה ותעשיה לתפארת. עד יומו האחרון עבד בתעשייה ואף הוצע לו במיזוג מפעלי השמן לשמש נשיא. הוא גר בביתובבית שבנה ברחוב הירקון בתל אביב, ממנו אהב לרדת לים לשחיה. כך גם בתריסר שנות אלמנותו, שיחק בגאווה עם נכדיו בגאווה, לבדו מאז נפטרה אהובתו אם ילדיו, 'סבתא' רחל.
 
 
3,883

עריכות