לוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דת
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[עיר]] ב[[מדינת ישראל]]|אחר=ממלכה הקדומה ששכנה באסיה הקטנה|ראו=[[לידיה]]}}
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
שורה 9 ⟵ 10:
|אורך=34.8890
|תאריך יסוד=
|ראש העיר=אילן הררי (יו"ר [[ועדה קרואה|הועדה הקרואה]])
|אתר אינטרנט=http://www.lod.muni.il
}}
שורה 17 ⟵ 18:
 
==היסטוריה==
===פרה-היסטוריה===
גילה של לוד נאמד בכ-46,000 שנה, וזוהי אחת הערים העתיקות בארץ ומהבודדות שבהן לא פסק רצף ההתיישבות מעולם. לוד נחרבה פעמים רבות במהלך ה[[היסטוריה]] כך שכיום אין כמעט שריד לעיר העתיקה. אף על פי כן, נמצאו בעיר שרידי ישוב מן התקופה הנאוליתית הקרמית. לאחרונה נתגלו בלוד שרידי חומות המתוארכים לתקופה הכנענית, ומתנהלות בעיר כמה וכמה חפירות של [[רשות העתיקות]].
 
העדות הכתובה הראשונה להתיישבות בלוד נמצאה ברשימה מן המאה ה-15 לפנה"ס, הסוקרת את ערי כנען שנכבשו על ידי [[פרעה]] [[תחותימס השלישי]]<ref>‏מקור: J.B. Prichard, ANET, pp.234-235,243‏</ref>. אזכור זה מצביע על חשיבותה באזור, אם כי ככל הנראה היתה לוד נתונה תחת חסותה של גזר.
 
===תקופת המקרא===
עד תקופת בית ראשון אין שום איזכור בכתובים של העיר לוד. אף על פי כן, ממצאים מתקופת הברזל מלמדים כי העיר היתה מיושבת בכל תקופת המקרא. עובדה זו, אגב, מסבירה את השתמרות השם לוד תקופה כה ארוכה.
 
לפי המסורת הייתה העיר לוד מוקפת חומה מימי [[יהושע בן נון]] : "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" ([[תלמוד בבלי]] [[מסכת מגילה]] ד' א'). ההתיישבות היהודית מיוחסת גם לתקופת מלכותו של [[יאשיהו]], עת התיישבו באזור בני [[שבט בנימין]] בעקבות הרחבת הממלכה הישראלית מערבה. בספר [[דברי הימים]] א (ח, יב) מוזכר כי: "... בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו (כיום אור יהודה) ואת לד ובנתיה".
 
תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה"ס, ושבו אליה עם הצהרת כורש בשנת 538.
 
===תקופת המשנה והשלטון הרומאי===
===ימי הבניים===
===העת החדשה===
 
 
 
 
העדות הכתובה הראשונה להתיישבות בלוד נמצאה ברשימה מן המאה ה-15 לפנה"ס, הסוקרת את ערי כנען שנכבשו על ידי [[פרעה]] [[תחותימס השלישי]]. אזכור זה מצביע על חשיבותה באזור.
 
לפי המסורת הייתה העיר לוד מוקפת חומה מימי [[יהושע בן נון]] : "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" ([[תלמוד בבלי]] [[מסכת מגילה]] ד' א'). ההתיישבות היהודית מיוחסת גם לתקופת מלכותו של [[יאשיהו]], עת התיישבו באזור בני [[שבט בנימין]] בעקבות הרחבת הממלכה הישראלית. בספר [[דברי הימים]] א (ח, יב) מוזכר כי: "... בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו (כיום אור יהודה) ואת לד ובנתיה".
 
בשני הדורות הראשונים שלאחר חורבן [[בית המקדש השני]] הייתה לוד שנייה במעמדה לעיר [[יבנה]]. בלוד פעלה קהילה יהודית גדולה וענפה, אשר שימשה כמרכז ליישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת יצירת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. עקבות לכך ניתן למצוא בספרות [[חז"ל]], שבה שרדו מאמרים רבים מאת חכמי לוד. בין חכמיה הידועים ניתן למצוא את ר' אליעזר הקפר הוא בר קפרא, ר' חמא, ר' יוסי בן פטרס שהיה חותנו של ר' יהושע בן לוי שאף הוא התגורר ופעל בעיר לוד. ר' יהודה בן פזי ור' אחא שהעמידו תלמידים הרבה. "עלית בית נתזה" שבלוד מוזכרת אף היא בהקשרים רבים בגמרא, וכן "קדושי לוד".