הבדלים בין גרסאות בדף "לוד"

נוספו 1,795 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
'''לוד''' (ב[[ערבית]]: اللد. בתיעתוק עברי: אל-לִד) היא [[עיר]] ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]], ואחת הערים העתיקות בארץ. {{בוט יישובים/{{שם הדף}}|2}}
 
על סמל העיר נראה עץ זית וגשרובאר עתיקעתיקה, והפסוק "ושבו בנים לגבולם".
 
==היסטוריה==
[[תמונה:St. George Church and the great Mosque in Lod.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית ג'ורג' הקדוש והמסגד הגדול]]
 
כפר בתי החימר לוד שינה את פניו רק בתחילת [[המאה ה-20]], עם חנוכת [[מסילת הרכבת לירושלים]] שנבנתה על ידי הטורקים. הבריטים שכבשו את הארץ ב-[[1917]] הפכו את לוד לעיר מחוז ולמרכז ה[[תחבורה]] הארצי בעזרת שדרוג תחנת הרכבת ובניית [[שכונה]] לעובדיה, בניית מחנות הצבא הראשיים בקרבתה, ובניית שדה התעופה הבינלאומי. השגשוג התאפשר גם בזכות טיב האדמות החקלאיות מסביב לה. בתקופת [[המנדט הבריטי]] נזנחה העיר העתיקה לטובת שכונות חדשות מחוץ לה.
 
===שחרור לוד===
ב־[[1947]] הוחלט ב[[תוכנית החלוקה]] של ה[[או"ם]] שלוד תהיה חלק מהמדינה הערבית כיוון שבתקופת [[העת החדשה]] לא הייתה קהילה יהודית בעיר.
ב־[[1947]] הוחלט ב[[תוכנית החלוקה]] של ה[[או"ם]] שלוד תסופח למדינה הערבית, יחד עם נמל התעופה הבין לאומי וצומת הרכבות הראשי הסמוכים לה, כיוון שבתקופת [[העת החדשה]] לא היו ישובים יהודיים בסביבת לוד, פרט לכפר הנוער בבן שמן. בנוסף, הכללת נמל התעופה וצומת הרכבות בשטח המדינה הערבית בא כפיצוי על סיפוח נמל חיפה למדינה העברית, והפיכת יפו על נמלה למובלעת.
 
בחודשים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] היתה לוד מרוחקת ומנותקת ממוקדי העימות (ניתן להשוות זאת למעורבותה של [[רמלה]] שכנתה). נראה שהפיקוד המקומי של העיר ביקש לבודד ככל הניתן את העיר מלחימה. לדוגמא, הודעה של מפקד אזור לוד ממרץ 1948 אסרה פתיחה באש על שיירות (לבן שמן הנצורה בעיקר) ללא רשות, וכן על פגיעה במסילות הברזל‏‏<ref>‏ג"מ, חטיבה 65, מיכל פ/330, תיק 846.‏</ref>.
ב־[[1948]], כחלק מ[[מבצע דני]], נכבשה לוד בידי [[צה"ל]] בתוך פחות משעה(?) כמעט ללא התנגדות. בהתקוממות תושבים לאחר מכן ספגו הן צה"ל והן התושבים אבידות כבדות {{מקור}}. כמעט כל תושביה נמלטו ממה ‏‏<ref>‏מקור: [[זאב וילנאי]], '''מדריך ארץ ישראל''' - השפלה עמוד 186‏</ref> . וכ־1,000 תושבים בלבד נותרו בעיר החרבה. לאחר המלחמה עברו אליה יהודים מה[[מעברה|מעברות]] הסמוכות (בעיקר מ[[צריפין]]) והיא הוכרזה כעיר יהודית. במקביל התמידה "התגנבות יחידים" ערבית חזרה לעיר, וכן עברו או הועברו אליה ערבים מיישובים אחרים שהפכו ליישובים יהודים. בתקופה זו נעוץ גרעין הבעייתיות בעיר כ"מגנט" של אוכלוסייה חלשה. כאן הופיע העירוב האופייני לעיר של [[ערבים]] ו[[יהודים]] מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
 
עם פרוץ קרבות, שימש אזור לוד כשטח התארגנות ובסיס יציאה לכנופיותיו של [[חסן סלאמה]]. סלאמה קיבל מינוי מ[[צבא ההצלה]] על אזור שפלת לוד. לעומתו, המפקד הצבאי של לוד, שחאדה חסונה, היה לוחמני הרבה פחות, וביקש לשמור על יחסי שכנות טובים עם יהודי בן שמן.
 
ב־[[1948]], כחלק מ[[מבצע דני]], נכבשה לוד בידי ה[[פלמ"ח]]. חטיבת [[יפתח]] (בפיקודו של [[מולה כהן]]), בסיוע גדוד 89 (הקומנדו) (בפיקודו של [[משה דיין]])
ב־[[1948]], כחלק מ[[מבצע דני]], נכבשה לוד בידי [[צה"ל]] בתוך פחות משעה(?) כמעט ללא התנגדות. בהתקוממות תושבים לאחר מכן ספגו הן צה"ל והן התושבים אבידות כבדות {{מקור}}. כמעט כל תושביה נמלטו ממה ‏‏<ref>‏מקור: [[זאב וילנאי]], '''מדריך ארץ ישראל''' - השפלה עמוד 186‏</ref> . וכ־1,000 תושבים בלבד נותרו בעיר החרבה. לאחר המלחמה עברו אליה יהודים מה[[מעברה|מעברות]] הסמוכות (בעיקר מ[[צריפין]]) והיא הוכרזה כעיר יהודית. במקביל התמידה "התגנבות יחידים" ערבית חזרה לעיר, וכן עברו או הועברו אליה ערבים מיישובים אחרים שהפכו ליישובים יהודים. בתקופה זו נעוץ גרעין הבעייתיות בעיר כ"מגנט" של אוכלוסייה חלשה. כאן הופיע העירוב האופייני לעיר של [[ערבים]] ו[[יהודים]] מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
 
[[מדינת ישראל]] התייחסה אל העיר העתיקה כאל מפגע שיש לחסלו ותרמה בכך לנתק ההיסטורי. ב־[[1955]], בהתאם לתוכנית האב של ה[[אדריכל]] מיכאל בר, [[הריסה|נהרסה]] העיר העתיקה עד היסוד. התושבים היהודים שוכנו בבתי [[שיכון]] מודרניים בצפון העיר בשכונה בשם "נווה זית", בעוד הערבים שוכנו בשכונה חדשה בשם "נווה ירק" במזרח. ההפרדה המובנית הזו קיימת עד היום. מפעלים חדשים בעיר פתרו חלקית את בעיית ה[[אבטלה]], והעיר צמחה ל־25,000 איש.
קהילת [[חב"ד]] מונה כ-100 משפחות המתגוררות ב"שיכון חב"ד". לידו נמצאת גם אחת [[ישיבה|הישיבות]] הגדולות של [[חב"ד]] בישראל, שהיא [[ישיבת תומכי תמימים]], הישיבה הקטנה (בגיל) המרכזית שלה.
 
בעיר קיים [[גרעין תורני]] "אלישיב" המפעיל [[כוללישיבה גבוהה]] (ברחובבשכונת הדקלרמת בעיראשכול), [[מכינה קדם צבאית]], וכן [[ישיבה תיכונית]] (ברחוב דני מס), [[אולפנה]] לבנות, ומדרשה ללימודי [[יהדות]] המופעלת על ידי בנות [[שירות לאומי]] (רחוב הכלנית). הגרעין נחשב כאחד הגרעינים הגדולים והותיקים בארץ.
הגרעין הקים מכינה קדם צבאית חברתית, בה לומדים לימודי אמונה, גמרא ותנ"ך, ומכינים בוגרי שמינית לשירותם הצבאי. דגש מושם על נתינה חברתית בעיר לוד. בראש המכינה עומדים הרב ברוך אפרתי והרב דודי אברמוביץ'.
 
266

עריכות