צדק מתקן בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות

==המצב המשפטי הקיים==

===הפסיקה בארץ===

 

זאב שוורץ התגורר בסמוך למפעל הטקסטיל של אתא, ובשל רעש שבקע ממתקני הקירור של המפעל, הגיש עתירה לביהמ"ש, בה ביקש שיאסרו על אתא להפעיל את מתקני הקירור. אותם המתקנים היו חיוניים לפעולת המפעל, ופירוש אי-הפעלתם הלכה למעשה היה גורם להשבתת המפעל. משנדחו טענותיה של אתא בערכאות הראשונות, הגיע הערעור לבית המשפט העליון, שם פרשה אתא טענות המצדיקות לגישתה את המשך פעולת המפעל מנקודת מבט של יעילות חברתית וכלכלית: השבתת המפעל פירושה אובדן פרנסה ונזק כלכלי לעובדי המפעל ולמשפחותיהם, וכן פעולה שגורעת מכלכלת ישראל בשל שגשוגו ומרכזיותו של המפעל בתעשייה ובמילות פסק הדין:

מנגד, עמד מר זאב שוורץ, שנזקו התבטא באובדן איכות החיים כתוצאה מהרעש "מורט העצבים" (כלשון כתב הטענות) שבקע ממפעל "אתא".

 

 

 

'''"באיתור "תחום הסביר" לעניינו של סעיף 200 שלחוק התכנון, ובצד השיקול של עוצמת הפגיעה כשיקול באיתורו ובזיהוי של "תחום הסביר", מצביעים חבריי על שיקול פיזור הנזק ועל השיקול העקרוני של האינטרס הציבורי הגלום בתוכנית התכנון. אסכים לשיקולים אלה להיותם שיקולים שלעניין, ואולם להבדיל מחבריי אראה בהם - על הרוב - אך שיקולים משניים לשיקול הצדק המתקן במקום שנפגעה בו קרקע פגיעה משמעותית. אמנם, שיקולים אלה בכוחם לגרוע משיקול הפגיעה המשמעותית, אך כוחם כוח-משני הוא, ובוודאי אין הוא משתווה לכוחה של הפגיעה המשמעותית שעקרון הצדק המתקן מורה אותנו כי יש לפצות בגינה."'''

עם-זאת, כפי שניתן לראות, גם השופט חשין מתקשה לתת את הבכורה הבלעדית לצדק המתקן ומכיר בכך שיש להתחשב גם בשיקולים כלכליים.

 

'''"בפועל לא התעלמה הפסיקה, גם זו המוצגת כמדגימה את עקרון הצדק המתקן, מגורם עלות מניעתו של הנזק"'''

 

 

===הפסיקה בחו"ל ===