הבדלים בין גרסאות בדף "לוד"

נוספו 2,564 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
|רוחב=31.9485
|אורך=34.8890
|תאריך יסוד= 6000 לפנה"ס
|ראש העיר=אילן הררי (יו"ר [[ועדה קרואה|הועדה הקרואה]])
|אתר אינטרנט=http://www.lod.muni.il
תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה"ס, ושבו אליה עם הצהרת כורש בשנת 538, ככתוב ב[[ספר עזרא]] (ב' ל"ג): "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (הכונה למספר העולים לארץ, מבני לוד, חדיד ואונו). מאה שנים מאוחר יותר, מופיעה לוד כאחת מהערים ששלחו מתושביהן לחזק את ירושלים בפקודת [[נחמיה]]: "וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, בֶּעָרִים... לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים". עובדה זו מראה כי לוד היתה חלק מפחוות יהודה בימיו של נחמיה.
 
בימי בית שני נזכרת לוד באיגרות שקיבל [[יהונתן החשמונאי]] מ[[דמיטריוס הראשון]] ומ[[דמיטריוס השני]]. מאותן איגרות משתמע כי לוד שימשה מחוז מנהלי המסופח ליהודה<ref> תרגום התעודות ודיון בהן: שטרן, התעודות, עמ' 96-110.</ref>. במהלך התקופה החשמונאית, עד לתקופת השלטון הרומאי, שמרה לוד על מעמדה כיישוב המרכזי בשפלת לוד, והיא אף נזכרת באיגרת ששלח [[יוליוס קיסר]] ל[[הורקנוס השני]]<ref>קדמוניות, יד, 208.</ref>.
 
בשנת 43 לפנה"ס, הטיל [[קאסיוס]] מיסים כבדים על [[פרובינקה סוריה|סוריה]] ושכנותיה, כדי לממן את מלחמתו הצפויה כנגד יורשיו של [[יוליוס קיסר]]. תושבי יהודה לא הצליחו לאסוף את סכומי הכסף שדרש מהם קאסיוס, וכעונש הוא מכר לעבדות תושבי ארבע ערים, אחת מהן לוד<ref>קדמוניות, יד, 275.</ref>. שנתיים מאוחר יותר, הורה שליט מזרח האימפריה דאז, [[מרקוס אנטוניוס]] לשחרר את העבדים, ונראה שרוב תושבי לוד שבו לעירם.
 
בימי [[הורדוס]] המשיכה לוד לשמש כעיר מחוז, ככל הנראה עד חורבן בית המקדש השני. [[יוספוס פלביוס]] תאר את לוד, ערב [[המרד הגדול]] כ- "כפר שאינו נופל בגודלו מעיר"<ref>קדמוניות, כ, 120-130.</ref>. בימי המרד הגדול, עת הגיע [[גאלוס]] ללוד לאחר השתלטו על הגליל, מצא אותה ריקה מתושבים- היות וכולם, פרט לחמישים איש- עלו לרגל לירושלים. גגאלוס הורה להרוג את הנשארים והעלה את העיר באש<ref>מלחמת, ב, 515.</ref>. תושבי לוד הצטרפו למורדים לאחר כשלונו של גאלוס בדיכוי המרד, והעיר לוד הוכפפה לפיקודו של [[יוחנן האיסיי]]. [[אספסיינוס]] כבש את לוד במהלך מסעות המלחמה שלו ביהודה, אוםל מועד כיבושה אינו ברור, ויתכן שנכנעה ללא קרב. על כל פנים, באביב שנת 68 היתה לוד מחוץ לאזורי הלחימה של המרד הגדול, ונראה שפליטים רבים נהרו אליה מאזורי הלחימה המתמשכת<ref>לוד וחכמיה, עמ' 10.</ref>.
 
 
 
===תקופת המשנה והשלטון הרומאי===
בשני הדורות הראשונים שלאחר חורבן [[בית המקדש השני]] הייתה לוד שנייה במעמדה לעיר [[יבנה]], ותקופה מסוימת, בין מותו של רבן גמליאל לבין [[מרד בר כוכבא]], היתה המרכזית והחשובה ביותר. בלוד פעלה קהילה יהודית גדולה וענפה, אשר שימשה כמרכז ליישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת יצירת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. עקבות לכך ניתן למצוא בספרות [[חז"ל]], שבה שרדו מאמרים רבים מאת חכמי לוד. בין חכמיה הידועים ניתן למצוא את ר' אלעזר בן הורקנוס, ר' טרפון, ר' עקיבא, ר' יהודה בר אילעי, ר' אליעזר הקפר הוא בר קפרא, ר' חמא, ר' יוסי בן פטרס שהיה חותנו של ר' יהושע בן לוי שאף הוא התגורר ופעל בעיר לוד. ר' יהודה בן פזי ור' אחא שהעמידו תלמידים הרבה. "עלית בית נתזה" שבלוד מוזכרת אף היא בהקשרים רבים בגמרא, וכן "קדושי לוד".
 
 
בשנת 636 לספירה, לאחר [[קרב הירמוך]], נכבשה לוד מידי [[הביזנטים]] בידי [[המוסלמים]].
 
===ימי הבניים===
 
 
===העת החדשה===
 
בשנת 1833, ב[[מרד הפלאחים והבדאווים]], אנשי הר שכם פשטו על לוד וצרו על רמלה ויפו. בשנת ב-1885 הגיעה ללוד קבוצת מתישבים יהודים, עקב ביקורו בארץ ישראל של [[זאב קלונימוס ויסוצקי]] שקרא להתיישבות יהודים בערים הערביות.
 
התמקדות במאה ה-20 בלבד תראה כי העיר נחרבה פעמיים ב[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] גדולות ([[1911]], [[1927]]), פעמיים ב[[מלחמה|מלחמות]] ([[1917]], [[1948]]) ופעם בשל החלטות מדיניות (מחיקת העיר העתיקה ב-1955). העיר נותרה כמעט ללא זכר לעברה המפואר.
קהילת [[חב"ד]] מונה כ-100 משפחות המתגוררות ב"שיכון חב"ד". לידו נמצאת גם אחת [[ישיבה|הישיבות]] הגדולות של [[חב"ד]] בישראל, שהיא [[ישיבת תומכי תמימים]], הישיבה הקטנה (בגיל) המרכזית שלה.
 
בעיר קיים [[גרעין תורני]] "אלישיב" המפעיל [[ישיבה גבוהה]] (בשכונת רמת אשכול), [[מכינה קדם צבאית]], וכן [[ישיבה תיכונית]] (ברחוב דני מס), [[אולפנה]] לבנות, ומדרשה ללימודי [[יהדות]] המופעלת על ידי בנות [[שירות לאומי]] (רחוב הכלנית), מעונות לפעוטות וגני ילדים. הגרעין נחשב כאחד הגרעינים הגדולים והותיקים בארץ.
הגרעין הקים מכינה קדם צבאית חברתית, בה לומדים לימודי אמונה, גמרא ותנ"ך, ומכינים בוגרי שמינית לשירותם הצבאי. דגש מושם על נתינה חברתית בעיר לוד. בראש המכינה עומדים הרב ברוך אפרתי והרב דודי אברמוביץ'.
266

עריכות