|
== רקע ==
במהלך [[מלחמת צ'צ'ניה השנייה]], בין [[הפדרציה הרוסית]] כנגד בדלנים איסלאמיים [[צ'צ'נים]], קיבלו, כ-7,000 פליטים צ'צ'נים, מחסה בקרב ה[[כיסטים]], קבוצה אתנית ממוצא דומה, השוכנים ב[[ערוץ פנקיסי]] ([[קאחתי]] [[מזרח גאורגיה]]). חלק מהכיסטים אף חצו את המעברים ההרריים כדי להצטרף ל"אחיהם" במאבק לעצמאות. בעקבות זאת האשימה רוסיה כי גאורגיה תומכת ב[[צ'צ'נים]] והדגישהוציינו אתכי הקשריש קשר בין גלייב, מפקד שדה צ'צ'ני, לבין [[אדוארד שוורדנדזה]], [[נשיא גאורגיה]] באותם ימים. שוורדנדזה הכחיש את קיומם של קשרים כאלה , וציין מצידו כי בשנת [[2001]] מצאו כמה אלפי פליטים מ[[צ'צ'ניה]], בעיקר נשים ילדים וטף, מחסה בקרב ה[[כיסטים]] ב[[נפת אחמטה]] שב[[מחוזות גאורגיה|מחוז]] ה[[מזרח גאורגיה|מזרחי של גאורגיה]], [[קאחתי]], המתגוררים במקום מאות בשנים. באותו זמן הודיע גם שוורדנדזה כי מספר תריסרים של פליטים שלקחו חלק ב[[מלחמת צ'צ'ניה השנייה]] ונפצעו, הגיעו לגאורגיה והצטרפו לפליטים הצ'צ'נים האחרים.
ב-[[20 בספטמבר]] [[2001]] דיווחו העיתון הרוסי אוּטרוֹ (Утро) וסוכנות הידיעות הרוסית [[אינטרפקס]] (Интерфакс), כי 400 מיליטנטים צ'צ'נים, בראשות [[רוסלן גלייב]], מפקד שדה צ'צ'ני, עברו מ[[ערוץ פנקיסי]] לעיירה [[צאלנג'יחה]] שבקרבת הגבול הגאורגי עם אבחזיה. טענה נוספת שהעלו העיתונים הרוסיים הייתה כי בערוץ פנקיסי נפתח בסיס אימונים למיליטנטים הצ'צ'נים, טענה שהוכחשה על ידי השלטונות הגאורגיים.
== התקיפה ==
|
