תוכנית מקלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקונים נרחבים, עוד לפני בדיקת העובדות
אימות עובדות ותוספות
שורה 3:
==רקע==
ב-[[9 בדצמבר]] [[1917]], לאחר 400 שנות שלטון [[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]], נכנעה [[ירושלים]] בפני הצבא הבריטי. יומיים לאחר מכן ערך הגנרל אלנבי טקס לרגלי [[מצודת דוד]], בו הכריז על העקרונות שינחו את השלטון הבריטי בארץ, ועל תכניותיו בנוגע לעתיד [[ירושלים]]. בין היתר, הכריז אלנבי על נקיטת צעדים לשימור ה[[סטטוס קוו]] בעיר, וכל על שמירת המקומות הקדושים לכל הדתות.<br />
למושל ירושלים מונה [[רונלד סטורס]], אדם משכיל ורחב אופקים, שביקש לשים קץ להזנחה ולחוסר התכנון והאנרכיה, שאפיינו את ירושלים בתקופה העות'מאנית. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד פרסם סטורס פקודות, צווים מנהליים ותקנות הנוגעים לבנייה בירושלים, דוגמת החובה לצפות בתים חדשים ב[[אבן ירושלמית|אבן]]. תקנה חשובה שהתייחסה לבנייה בקרבת העיר העתיקה קבעה כי: "שום אדם לא יהרוס, ישכלל, יחליף או יתקן תבנית כל בנין בירושלים או בסביבותיה, בתוך קוטר של 2,500 [[מטר]]ים מ[[שער שכם]], עד שיקבל רישיון בכתב מהמושל הצבאי"‏‏<ref>‏http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13292.html‏</ref>.
 
==התכנית==
בשנת [[1918]] הזמין אלנבי את האדריכל ויליאם מקלין, להכין תכנית שתתווה קווים לתכנון ירושלים ובנייתה כעיר מודרנית. מקלין שימש אז כאדריכל העיר [[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]], והיה בעל ניסיון בתכנון ערים. בתכניתבמשך שהגיששלושה חודשים עמל מקלין ישנהעל התכנית, שהתבססה על אבחנה בין ארבעה אזורים בעיר, שהוגדרו כבעלי אופי ועתיד אורבני ותכנוני שונים:
* העיר העתיקה תזכה לשימור, בשל היותה גרעין המכתיב את אופייה הדתי והייחודי של ירושלים. על פי התכנית, בנייה בעיר העתיקה תתאפשר בהיתר מיוחד בלבד.
* השטחים הצמודים ל[[חומות העיר העתיקה]] יהיו שטחים ציבוריים פתוחים, וכל המבנים הצמודים לחומה יסולקו.
* האזור הצפוני-מזרחי לעיר העתיקה, כולל [[הר הזיתים]], ייחשב כשטח בעל ייחוד דתי ורוחני, ותתאפשר בו בנייה בהיתר מיוחד בלבד.
* האזור שממערב לעיר העתיקה, לאורך [[רחוב יפו|דרך יפו]] יהווה יעד לפיתוח עתידי-מודרני.
התכנית ראתה בעיר העתיקה את המוקד האזורי, האדריכלי והרגשי של ירושלים כולה, אך לא הקנתה לה כל משמעות פונקציונלית. כל הדרכים, הרחובות והשבילים הובילו בתכנית למרחב ירוק סביב החומות, כך שבין העיר העתיקה לעיר החדשה ממערב הפרידו שטחים פתוחים נטולי מבנים כלל. מרחב נוסף הושאר ממזרח ומצפון, לאורך [[נחל קדרון]], בין העיר העתיקה להר הזיתים ו[[הר הצופים]]. כל האזור שממערב לעיר העתיקה יועד לפיתוח כמעט ללא מגבלות, פרט לכך שהמבנים ייבנו לגובה נמוך מאד ("עד גובה העצים"), כדי להדגיש את הטופוגרפיה ואת קו הרקיע הטבעיים של ירושלים, וכדי לא להאפיל על העיר העתיקה.‏‏<ref>‏http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13165.html‏</ref>
פרט למערכת דרכים מסועפת. מקלין ראה בשיפור מערכת הרחובות משימת-על, ולכן יצר תשתית מוקפדת מאד של מערכת כבישים, שיובילו לאגן העיר העתיקה. במקביל מציעה תכניתו מערכת כבישי טבעת, שיגדירו את מרחב העיר, ויקשרו את אזורי המגורים עם השטחים הציבוריים.<br />
תכנית מקלין התמקדה לא רק בתכנון הרעיוני, אלא גם במרכיבים האדריכליים. כך למשל, נאסר השימוש בחומרי בנייה זרים כגון פח גלי, [[טיח]] או [[בטון]], או שימוש בתבניות בנייה מסורתיות, כמו כיפות או גגות מרוצפי אבן. תקנות אלו נועדו ליצור אחידות והרמוניה לכל העיר.
 
==ביקורת על התכנית==
לתכנית מקלין מספר חסרונות, הנובעים בעיקרם מהיותה תיאורטית בעיקרה, ללא התחשבות ב[[טופוגרפיה]] הייחודית של ירושלים, או בהיבטים החברתיים הייחודיים של העיר. כן נטען שהתכנית לוקה בסכמתיות יתר ובראיה רומנטית של ירושלים. בשל כך היא נתקלה בהתנגדות, בעיקר מצד תושבי העיר היהודים, שקבלו על כי התכנית מתעלמת מהאופי ומהמרקם החברתי הייחודי של ירושלים, המוגדרת כבר דורות על פי אזורי מגורים של בני דתות שונים.<br />
בעיות אלו הביאו את סטורס לזנוח את תכנית מקלין. הוא הקים את [[האגודה למען ירושלים]] והזמין את [[צ'רלס רוברט אשבי]], לתכנן תכנית אב חלופית לירושלים. גם תכנית זו לא נתקבלה, ולאחריה תוכננה תכנית אב נוספת, הפעם על ידי [[פטריק גדס]]. למרות דחייתה של תכנית מקלין, התשתית התכנונית של הכבישים בה נתקבלה בכל תכניות המתאר הבאות של ירושלים, וחלקים ממנה (בעיקר תכנית כבישי הטבעת) הוגשמו בפועל רק בראשית שנות האלפיים. עיקרון נוסף שיושם כבר מהתחלה הוא פינוי המבנים סביב העיר העתיקה, והשארת שטח ירוק סביב החומות.
 
==לקריאה נוספת==
* [[דוד קרויאנקר]], '''אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי''', הוצאת כתר, 1991
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:תכנון עירוני]]