ועדת העזרה וההצלה בבודפשט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לפי מאמרה של מיכל שקד |
|||
שורה 1:
'''
אנשי הוועדה היו בקשרים עם מנהיגים יהודים ב[[סלובקיה]], שהייתה בעלת ברית של [[גרמניה הנאצית]] ועם ועד שליחי היישוב, ששכן ב[[איסטנבול]].
== המשא ומתן עם הגרמנים ==
{{ערך מורחב|סחורה תמורת דם}}
לאחר כיבוש הונגריה על ידי [[ורמאכט|הצבא הגרמני]] ב-[[19 במרץ]] [[1944]], יצרו אנשי הוועדה קשר עם הגרמנים, בעיקר דרך עוזריו של
* להימנע מהשמדת יהודי הונגריה
* להימנע מגירוש יהודי הונגריה
* להימנע מריכוז היהודים ב[[גטו|גטאות]]
* לאפשר לבעלי סרטיפיקטים להגר מהונגריה.
בתמורה הבטיחה הוועדה תשלום גבוה. דרישות אלה לא נענו, והנאצים החלו בריכוז היהודים בגטאות, אך לחברי הוועדה נרמז על אפשרות הגירה של מספר מצומצם של בעלי סרטיפיקטים.
הגרמנים הציעו עסקה, לפיה גרמניה תקבל סחורות ו–10,000 משאיות ממדינות נייטרליות תמורת הצלת יהודים (במה שכונה "[[סחורה תמורת דם]]"). משוער כי [[הימלר]], יוזם העסקה המקורי, ניסה על ידי עסקה זו להשיג מספר יעדים מרכזיים:
*מסירה של רכש צבאי מהבריטים לגרמנים, תגרום לפילוג וקרע בין [[בעלות הברית]]
* אם [[בריטניה]] תסרב לעסקה, הגרמנים יוצגו כמחפשים אחר פשרה ומנסים להציל את היהודים ואת בעלות הברית לתוקפניים חסרי רחמים ואשמים במות מיליון יהודים.
שורה 20 ⟵ 27:
==הערכת הפעולה==
פעילותם של אנשי ועד ההצלה הייתה שנויה במחלוקת קשה לאחר השואה, ובמשפט דיבה מפורסם שהתנהל ב[[ישראל]] בשנים [[1954]]-[[1955]], קבע שופט בית המשפט המחוזי, [[בנימין הלוי]], כי ישראל קסטנר "מכר את נפשו לשטן" וכי סייע לגרמנים בהשמדת יהודי הונגריה. שמו של קסטנר טוהר על ידי [[בית המשפט העליון]] בערעור שהגיש על פסק הדין, אך בעת מתן פסק הדין בערעור הוא כבר לא היה בין החיים, שכן נרצח על ידי צעירים שהושפעו מחומרת ההאשמות שעלו כנגדו במשפט הדיבה ומההסתה שנלוותה אליה (על הפרשה ראו בערך [[ישראל קסטנר]]).
==לקריאה נוספת==
* מיכל שקד, "ההיסטוריה בבית המשפט ובית המשפט בהיסטוריה - פסק הדין במשפט קסטנר והנרטיבים של הזיכרון", '''[[אלפיים (כתב עת)|אלפיים]]''' 20, 2000
==קישורים חיצוניים==
| |||