ועדת העזרה וההצלה בבודפשט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לפי מאמרה של מיכל שקד |
|||
שורה 19:
יש הטוענים כי עסקה זו הייתה מלכתחילה ניסיון תעתוע של הנאצים, כדי להשקיט את הנהגת היהודים וכדי להוביל את השמדת יהודי הונגריה בשקט יחסי.
בינתיים התנהל המשא ומתן בין אייכמן ועוזריו לבין קסטנר. במהלך המשא ומתן שחררו הגרמנים כ–1,700 יהודים, רובם מהונגריה ומטרנסילבניה, כ"מחווה של רצון טוב" להוכיח את רצינות כוונותיהם במשא ומתן. הניצולים הועברו ברכבת במטרה להגיע ל[[שווייץ]], אך נשלחו ל[[ברגן בלזן]] ולאחר משא ומתן נוסף נשלחו הניצולים ל[[שווייץ]] עד דצמבר 1944. ויכוחים רבים נסובו לאחר המלחמה על רכבת ניצולים זו ועל הרכב האנשים שנבחרו אליה בידי קסטנר וקומוי, בעיקר בעת [[משפט קסטנר]]. סברה אחת טוענת שרכבת ניצולים זו היוותה מס השתקה מצד הנאצים, על מנת שהשילוחים להשמדה יתבצעו ללא הפרעות מצד היהודים. אנשי הוועד קיוו (תקווה שנכזבה), כי רכבת זו תהווה תקדים לרכבות הצלה נוספות, כיוון שלנאצים שעסקו בכך יש אינטרס ברור להצלה, גם אם חלקית, מתוך רצון לקבל אספקה למלחמה ובעיקר רצונם להכין לעצמם אליבי לאחריה, כשהיה ברור שתבוסת גרמניה היא רק עניין של זמן.
|