הבדלים בין גרסאות בדף "לוד"

נוספו 1,197 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
 
תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה"ס, ושבו אליה עם הצהרת כורש בשנת 538, ככתוב ב[[ספר עזרא]] (ב' ל"ג): "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (הכונה למספר העולים לארץ, מבני לוד, חדיד ואונו). מאה שנים מאוחר יותר, מופיעה לוד כאחת מהערים ששלחו מתושביהן לחזק את ירושלים בפקודת [[נחמיה]]: "וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, בֶּעָרִים... לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים". עובדה זו מראה כי לוד היתה חלק מפחוות יהודה בימיו של נחמיה.
 
 
===בית שני, תקופת המשנה והשלטון הרומאי===
בתקופה הפרסית, נכללה לוד דווקא ב[[שומרון]]. גם לאחר כיבוש האזור בידי [[אלכסנדר מוקדון]],בשנת 333 לפנה"ס, נשארה לוד במחוז שומרון.
בימי בית שני נזכרת לוד באיגרות שקיבל [[יהונתן החשמונאי]] מ[[דמיטריוס הראשון]] ומ[[דמיטריוס השני]]. מאותן איגרות משתמע כי לוד שימשה מחוז מנהלי המסופח ליהודה<ref> תרגום התעודות ודיון בהן: שטרן, התעודות, עמ' 96-110.</ref>. במהלך התקופה החשמונאית, עד לתקופת השלטון הרומאי, שמרה לוד על מעמדה כיישוב המרכזי בשפלת לוד, והיא אף נזכרת באיגרת ששלח [[יוליוס קיסר]] ל[[הורקנוס השני]]<ref>קדמוניות, יד, 208.</ref>.
 
בימיבמהלך בית[[מרד שניהחשמונאים]] נזכרתשהחל ב[[מודיעין]] הסמוכה, שיחרר [[יהונתן החשמונאי]] את לוד מידי היוונים, וסיפח אותה ליהודה. סיפוח זה קיבל אישור שלאחר מעשה מידי השליט הסלווקי אלכסנדר באלאס ואחר כך זכתה לאישור נוסף של [[דמטריוס השני]]. לוד נזכרת באיגרות שקיבל [[יהונתן החשמונאי]] מ[[דמיטריוס הראשון]] ומ[[דמיטריוס השני]]. מאותן איגרות משתמע כי לוד שימשה מחוז מנהלי המסופח ליהודה<ref> תרגום התעודות ודיון בהן: שטרן, התעודות, עמ' 96-110.</ref>. השגשוג הכלכלי במדינה החשמונאית, שגרר גידול אוכלוסין והתקדמות טכנולוגית, לא פסח על לוד. במהלך התקופה החשמונאית, עד לתקופת השלטון הרומאי, שמרה לוד על מעמדה כיישוב המרכזי בשפלת לוד, והיא אף נזכרת באיגרת ששלח [[יוליוס קיסר]] ל[[הורקנוס השני]]<ref>קדמוניות, יד, 208.</ref>.
בשנת 43 לפנה"ס, הטיל [[קאסיוס]] מיסים כבדים על [[פרובינקה סוריה|סוריה]] ושכנותיה, כדי לממן את מלחמתו הצפויה כנגד יורשיו של [[יוליוס קיסר]]. תושבי יהודה לא הצליחו לאסוף את סכומי הכסף שדרש מהם קאסיוס, וכעונש הוא מכר לעבדות תושבי ארבע ערים, אחת מהן לוד<ref>קדמוניות, יד, 275.</ref>. שנתיים מאוחר יותר, הורה שליט מזרח האימפריה דאז, [[מרקוס אנטוניוס]] לשחרר את העבדים, ונראה שרוב תושבי לוד שבו לעירם.
 
השלטון ה[[רומאי]] על לוד החל בשנת 66 לפנה"ס, עם כיבוש יהודה על ידי [[פומפיוס]]. שנת 48 לפנה"ס קיבלה לוד מידי הרומאים מעמד של [[טופרכיה]]- עיר מחוז. בשנת 43 לפנה"ס, הטיל [[קאסיוס]] מיסים כבדים על [[פרובינקה סוריה|סוריה]] ושכנותיה, כדי לממן את מלחמתו הצפויה כנגד יורשיו של [[יוליוס קיסר]]. תושבי יהודה לא הצליחו לאסוף את סכומי הכסף שדרש מהם קאסיוס, וכעונש הוא מכר לעבדות תושבי ארבע ערים, אחת מהן לוד<ref>קדמוניות, יד, 275.</ref>. שנתיים מאוחר יותר, הורה שליט מזרח האימפריה דאז, [[מרקוס אנטוניוס]] לשחרר את העבדים, ונראה שרוב תושבי לוד שבו לעירם.
בימי [[הורדוס]] המשיכה לוד לשמש כעיר מחוז, ככל הנראה עד חורבן בית המקדש השני. [[יוספוס פלביוס]] תאר את לוד, ערב [[המרד הגדול]] כ- "כפר שאינו נופל בגודלו מעיר"<ref>קדמוניות, כ, 120-130.</ref>. בימי המרד הגדול, עת הגיע [[גאלוס]] ללוד לאחר השתלטו על הגליל, מצא אותה ריקה מתושבים- היות וכולם, פרט לחמישים איש- עלו לרגל לירושלים. גגאלוס הורה להרוג את הנשארים והעלה את העיר באש<ref>מלחמת, ב, 515.</ref>. תושבי לוד הצטרפו למורדים לאחר כשלונו של גאלוס בדיכוי המרד, והעיר לוד הוכפפה לפיקודו של [[יוחנן האיסיי]]. [[אספסיינוס]] כבש את לוד במהלך מסעות המלחמה שלו ביהודה, אוםל מועד כיבושה אינו ברור, ויתכן שנכנעה ללא קרב. על כל פנים, באביב שנת 68 היתה לוד מחוץ לאזורי הלחימה של המרד הגדול, ונראה שפליטים רבים נהרו אליה מאזורי הלחימה המתמשכת<ref>לוד וחכמיה, עמ' 10.</ref>.
 
בימי [[הורדוס]] המשיכה לוד לשמש כעיר מחוז, ככל הנראה עד חורבן בית המקדש השני. [[יוספוס פלביוס]] תאר את לוד, ערב [[המרד הגדול]] כ- "כפר שאינו נופל בגודלו מעיר"<ref>קדמוניות, כ, 120-130.</ref>. בימי המרד הגדול, עת הגיע [[גאלוס]] ללוד לאחר השתלטו על הגליל, מצא אותה ריקה מתושבים- היות וכולם, פרט לחמישים איש- עלו לרגל לירושלים. גגאלוס הורה להרוג את הנשארים והעלה את העיר באש<ref>מלחמת, ב, 515.</ref>. תושבי לוד הצטרפו למורדים לאחר כשלונו של גאלוס בדיכוי המרד, והעיר לוד הוכפפה לפיקודו של [[יוחנן האיסיי]]. [[אספסיינוס]] כבש את לוד במהלך מסעות המלחמה שלו ביהודה, אוםל מועד כיבושה אינו ברור, ויתכן שנכנעה ללא קרב. על כל פנים, באביב שנת 68 היתה לוד מחוץ לאזורי הלחימה של המרד הגדול, ונראה שפליטים רבים נהרו אליה מאזורי הלחימה המתמשכת<ref>לוד וחכמיה, עמ' 10.</ref>.
 
בין המתיישבים בלוד בתקופה שלאחר החורבן היו גם מ[[חז"ל]]. למעשה, רוב חכמי הדור שלאחר החורבן שמקום מגוריהם נזכר, התגוררו בלוד או בקירבתה‏‏<ref>‏בן ציון רוזנפלד, '''לוד וחכמיה''', עמ' 11.‏</ref>. ביניהם ניתן למנות את [[ר' אליעזר בן הורקנוס]], [[רבן גמליאל]], [[ר' טרפון]], [[ר' אלעזר המודעי]] ו[[ר' עקיבא]].
המדיניות הרומאית, שנקטה בגישה מעשית, אפשרה את שיקומה של לוד מתוצאות המלחמה. הרומאים, שהיו מעוניינים בשמירת הסדר והיציבות, הבינו שהשבת החיים למסלולם הרגיל יאפשרו להם להוסיף ולנהל את פרובינקת יהודה ביעילות. אחד מהצעדים שננקטו על ידי אספסינוס היה השבת כל האדמות היהודיות שנלקחו במהלך המרד לבעליהן‏‏<ref>‏מלחמת, ז, 216.‏</ref>. צעד נוסף בתהליך שיקומה של העיר, היה החזרתה למעמד [[טופרכיה]].
 
בשני הדורות הראשונים שלאחר חורבן [[בית המקדש השני]] הייתה לוד שנייה במעמדה לעיר [[יבנה]], ותקופה מסוימת, בין מותו של רבן גמליאל לבין [[מרד בר כוכבא]], היתה המרכזית והחשובה ביותר. בלוד פעלה קהילה יהודית גדולה וענפה, אשר שימשה כמרכז ליישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת יצירת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. עקבות לכך ניתן למצוא בספרות [[חז"ל]], שבה שרדו מאמרים רבים מאת חכמי לוד. בין חכמיה הידועים ניתן למצוא את ר' אלעזר בן הורקנוס, ר' טרפון, ר' עקיבא, ר' יהודה בר אילעי, ר' אליעזר הקפר הוא בר קפרא, ר' חמא, ר' יוסי בן פטרס שהיה חותנו של ר' יהושע בן לוי שאף הוא התגורר ופעל בעיר לוד., ר' יהודה בן פזי ור' אחא שהעמידו תלמידים הרבה. "עלית בית נתזה" שבלוד מוזכרת אף היא בהקשרים רבים בגמרא, וכן "קדושי לוד".
 
בימי שלטון הקיסר הרומאי [[ספטימוס סוורס]] , בשנת 200 לספירה, קיבלה לוד מעמד של עיר רומית ושמה שונה לדיוספוליס (עיר האלוהים). שם זה מופיע על מטבעות לוד שנטבעו במהלך התקופה הסוורית.
 
[[תמונה:Diospolice.JPG|שמאל|ממוזער|200px|פרט מ[[מפת מידבא]] המתאר את לוד. מעל העיר נכתב "דיוספוליס עיר האלוהים". הבניין הגדול מתאר את [[כנסיית ג'ורג' הקדוש קוטל הדרקון|כנסיית סנט ג'ורג']].]]
266

עריכות