חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: ynet; הוספת מקף; |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
החוק מתייחס גם לשחרור מן ה[[אחריות פלילית|אחריות הפלילית]] או להפחתה ממנה, כאשר העבירות נעשו על מנת להימנע מסכנת מוות או למנוע מצב חמור יותר. על עבירות לפי חוק זה לא חלה [[התיישנות]].
ברקע לחוק, בין היתר, לחץ שהפעילו [[ניצולי השואה]] לבוא בדין עם פעילותם של יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים ולאחר השואה עלו לישראל (למשל, אלה ששירתו כ[[קאפו]], או אחראי בלוק ב[[מחנה ריכוז]] והתאכזרו לכפופים להם). מספר משתפי פעולה יהודים כאלה הועמדו לדין (ההיסטוריונית [[חנה יבלונקה]] מעריכה את מספרם בארבעים), עם פסקי דין שנעו בין זיכוי לבין עונש מוות<ref>[[חנה יבלונקה]], "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: היבט נוסף לשאלת הישראלים, הניצולים והשואה", ''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]'' 82, תשנ"ז, עמ' 135-152</ref>. במקרה אחד, זה של יחזקאל אניגסטר, שהיה אחראי על אסירים בשני מחנות-משנה של מחנה [[גרוס-רוזן]] נגזר עונש מוות, אך זה הומתק, ואניגסטר מת לאחר זמן קצר. המשפטים סוקרו בצורה מצומצמת בעיתונות באותה תקופה, ומרבית המשתתפים בדיונים היו ניצולי השואה.
ב-[[1961]] [[משפט אייכמן|הועמד לדין, הורשע והוצא להורג]] [[אדולף אייכמן]] מתוקף חוק זה. ב-[[1988]] הורשע [[איוון דמיאניוק]] ונידון למוות על פי חוק זה, אך ב[[ערעור]] בפני [[בית המשפט העליון]] ההרשעה בוטלה מחמת הספק.
שורה 15:
== לקריאה נוספת ==
* [[יחיעם ויץ]], "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ויחסה של החברה הישראלית בשנות החמישים לשואה ולניצוליה", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 82, תשנ"ז, עמ' 153-164.
* [[חנה יבלונקה]], "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: היבט נוסף לשאלת הישראלים, הניצולים והשואה", '''קתדרה''' 82, תשנ"ז, עמ' 135-152.
| |||