פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
הריין המרכזי הגיע לשיא שגשוגו בין [[המאה ה-14]] ל[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ונחשב לליבה של [[האימפריה הרומית הקדושה]]. במקום התמזגו האומנות והאדריכלות של אזור הריין העילי (Oberrhein) שמדרום ואלה של הריין התחתי (Niederrhein) שמצפון. גידול [[כרם|כרמים]] וייצור [[יין]] היה ענף כלכלי חשוב בעמק הריין המרכזי כבר בתקופה הרומית. החל ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] החלו הכרמים להתפשט וב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] כיסו שטח של 30 קמ"ר, פי חמישה משטחם כיום. אולם לאחר [[מלחמת שלושים השנים]], במחצית הראשונה של [[המאה ה-17]], מלחמה שפגעה בריין המרכזי באורח קשה, הצטמצמו שטחי הכרמים, והוחלפו במטעים וביערות.
 
החל במאה ה-17 היה האזור לזירת מאבקים בין גרמניה ו[[צרפת]] וסבל מהם באורח קשה. בסוף [[המאה ה-18]] הייתה הגדה השמאלית של הריין המרכזי לחלק מ[[הרפובליקהמהרפובליקה הצרפתית]] ולאחר מכן מ[[הקיסרות הראשונה]] של צרפת. חלוקה זו בין הגדות הסתיימה ב-[[1814]] עם השתלטות [[פרוסיה]] על הגדה השמאלית, ובאזור הוקמו ביצורים רחבי היקף. המסחר שגשג כתוצאה מסלילת דרך מסחרית בין בינגן לקובלנץ, הרחבת חלקו הניתן לשייט של הנהר, הופעת ספינות ה[[קיטור]] וביטול [[מכס]]ים. באמצע [[המאה ה-19]] נסללו [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] לאורך שתי הגדות גם יחד. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] חלו באזור תמורות רבות, ובהן ירידת קרנם של עיסוקים מסורתיים כמו ייצור יין, כרייה וחציבה. תעבורת המטענים הוגבלה למספר נמלים עיקריים לאורך הנהר, ואת מקומם של אלה תפסה ה[[תיירות]] שהייתה לענף הכלכלי המרכזי.
 
==על אופיו של העמק==