ייזהר הקונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: la:Caveat emptor
מ קישור
שורה 19:
היחסים בין המוכר והקונה, חובות הגילוי המוטלות על המוכר, והדרך שבה יכול הקונה לקבל פיצוי על אי התאמה, מוסדרים בסעיפי חוק המכר, המאפשרים לקונה, בנסיבות מסוימות, להסתמך על אי התאמה של המכר גם לאחר רכישת הממכר וקבלתו לחזקתו, באופן המנוגד לכלל "ייזהר הקונה".
 
סעיף 16 ל[[חוק המכר]], תשכ"ח-1968 קובע כי אם אי ההתאמה בממכר נבעה מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה, ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליהן (גם אם לא הודיע עליהן מיד לאחר הבדיקה, או שאי ההתאמה לא הייתה נסתרת, או על אף כל הסכמה נוגדת). סעיף דומה הוא סעיף 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973. [[בית המשפט העליון]] ראה בסעיפים אלו משום ביטול של כלל "ייזהר הקונה" בדיני המכר במשפט הישראלי <ref>וכן ראה ז.[[זאב צלטנר]], '''חוק המכר, תשכ"ח - 1968''', סדרת פירוש לדיני החוזים בעריכת גד טדסקי, המכון למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי, הפקולטה למשפטים, ירושלים, תשל"ב, עמ' 91.</ref>.
 
שתי מערכות חוקים הקובעות חובות אקטיביות על המוכר לגלות כל פרט רלוונטי לקונה, הן דיני [[ניירות ערך|ניירות הערך]] ודיני [[הגנת הצרכן]].