פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 18 בתים, לפני 10 שנים
 
==ביוגרפיה==
דוד אשרי נולד ב[[פירנצה]] למשפחה [[טוסקנה|טוסקנית]] עתיקת יומין וגדל בבית שומר מסורת. אביו, [[אנצו יוסף בונוונטורה|אנצו יוסף בונבנטורה]], היה פרופסור ל[[פסיכולוגיה]] ב[[אוניברסיטת פירנצה]]. אשרי למד מגיל שש עד עשר בבית ספר יהודי בשם "תלמוד תורה" ואחרי כן למד שנתיים בגימנסיה "מיכלאנג'לו. לאחר פרסום [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] ב-[[1938]], כשנאסר על היהודים ללמוד בבתי ספר כלליים, למד אשרי במשך שנה בבית ספר התיכון של הקהילה היהודית. גם אביו פוטר מעבודתו ומכיוון שהיה [[ציונות|ציוני]] החליט לעלות לארץ להכיר אותה וגם לטפל במשרה באוניברסיטה העברית. לאחר חצי שנה, בספטמבר 1939, עלה לארץ גם דוד עם אמו ושני אחיו עם [[סרטיפיקט]]ים מטעם האוניברסיטה העברית. אשרי למד בבית הספר התיכון הדתי "במעלה" ואחר כך בסמינר למורים "מזרחי". הוא נמשך בעיקר למתמטיקה והתכוון ללמוד [[מתמטיקה]] באוניברסיטה, אבל בגלל [[מלחמת העצמאות]] התחיל ללמוד בגיל 27, גיל מבוגר מדי לדעתו למתמטיקה. לפני [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]] היה מגויס ב[[פרוזדור ירושלים]] ובהגנה על העיר ומיד עם הקמת המדינה עבר לגדוד "מוריה", הגדוד העשירי של ה[[פלמ"ח]], שבו שירת במלחמת העצמאות, בתפקיד מ"כ סיירים. אביו נהרג בשיירה ל[[הר הצופים]]. האוניברסיטה העברית הציעה לקרובי הקרבנות פנסיה או עבודה באוניברסיטה. אמו של אשרי בחרה בעבודה באוניברסיטה ולימדה בחוג ללימודים רומניים את השפות [[איטלקית]], [[צרפתית]] ו[[ספרדית]]. אשרי היה ממקימי קיבוץ [[יראון]] ב[[הגליל העליון|גליל העליון]], ממנו גורש ב-[[1952]] בעקבות הפילוג במפ"ם בשל השתייכותו האידאולוגית לקבוצת [[משה סנה]]. הוא שב לירושלים והחל לעבוד ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] וללמוד. עשה את חוק לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטה העברית. למד לתואר ראשון בחוגים להיסטוריה ולפילוסופיה. בחוג להיסטוריה המורה העיקרי היה פרופזור [[ריכרד קבנר]], היסטוריון נודע של [[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה]], לאחר פרישתו עבר אשרי להיסטוריה העתיקה ולפרופסור [[אביגדור צ'ריקובר]], שהיה מורו גם לתואר שני ולאחר מותו (נפטר ב-[[1958]]) למד אצל [[אלכסנדר פוקס]] ו[[חיים וירשובסקי]]. באותם הימים בלימודי תואר שני נכללה הדרישה של חוג משני בהיקף של תואר ראשון ואשרי בחר בחוג ליוונית. התזה שלו לתואר השני הייתה על חיי חחברה באתונה לאור נאומיו של [[דמוסתנס]]. עבודת ה[[דוקטורט]] שלו, בהדרכתו של אלכסנדר פוקס, הייתה על היבטים משפטיים ואידאולוגיים של חלוקה מחדש של קרקעות ב[[יוון העתיקה]], כלומר [[היסטוריה חברתית]] וגם אידאולוגית. פוקס. משאושר הדוקטורט עזב את העבודה בספרייה הלאומית וב-1962 קיבל משרה בדרגת מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עלה לדרגת מרצה בכיר ב-1965, ב-1978 התמנה לפרופסור מן המניין. ב-1994 פרש לגימלאות מן האוניברסיטה כפרופסור אמריטוס.
 
דוד אשרי עשה את חוק לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטה העברית. למד לתואר ראשון בחוגים להיסטוריה ולפילוסופיה. בחוג להיסטוריה המורה העיקרי היה פרופסור [[ריכרד קבנר]], היסטוריון נודע של [[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה]], לאחר פרישתו עבר אשרי להיסטוריה העתיקה ולפרופסור [[אביגדור צ'ריקובר]], שהיה מורו גם לתואר שני ולאחר מותו (נפטר ב-[[1958]]) למד אצל [[אלכסנדר פוקס]] ו[[חיים וירשובסקי]]. באותם הימים בלימודי תואר שני נכללה הדרישה של חוג משני בהיקף של תואר ראשון ואשרי בחר בחוג ליוונית. התזה שלו לתואר השני הייתה על חיי חחברה באתונה לאור נאומיו של [[דמוסתנס]]. עבודת ה[[דוקטורט]] שלו, בהדרכתו של אלכסנדר פוקס, הייתה על היבטים משפטיים ואידאולוגיים של חלוקה מחדש של קרקעות ב[[יוון העתיקה]], כלומר [[היסטוריה חברתית]] וגם אידאולוגית. פוקס. משאושר הדוקטורט עזב את העבודה בספרייה הלאומית וב-1962 קיבל משרה בדרגת מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עלה לדרגת מרצה בכיר ב-1965, ב-1978 התמנה לפרופסור מן המניין. ב-1994 פרש לגימלאות מן האוניברסיטה כפרופסור אמריטוס.
 
בשנים 1975-1972 כיהן כדיקן הפקולטה ל[[מדעי הרוח]] באוניברסיטה העברית ובשנים 1988-1986 כראש המדרשה ללימודים מתקדמים. נבחר ל[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] בשנת 1991.