נפתלי אמסטרדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מ מיון רגיל
מ קטגוריה, ויקיזציה
שורה 2:
'''רבי נפתלי אמסטרדם''' ([[1832]] - [[1916]]), מראשוני [[תנועת המוסר]] ב[[ליטא]], ומגדולי תלמידיו של רבי [[ישראל מסלנט]].
 
רבי נפתלי נולד בעיירהב[[עיירה]] [[סלנט]] שבליטא בשנת [[תקצ"ב]]. מנערותו התבלט בשקידתו וביראתו, ורבי ישראל סלנטר מסר לידו את בנו לחנכו. למד אצל רבי ישראל סלנטר בביתב[[בית מדרשומדרש]]ו ב[[וילנה]] וב[[קובנה]], והיה בין התלמידים המיוחדים של רבי ישראל שהשקיע בהם את מירב כוחותיו.
 
לאחר שנישא סירב לקבל על עצמו רבנות ופתח [[מאפייה]] בביתו לפרנסתו, אך רבו רבי ישראל אסר עליו לעבוד בה כפועל פשוט, ולכן חיפש משרת רבנות, ובשנת 1867 התמנה לרבה של [[הלסינקי]], (לימים בירת [[פינלנד]]), בה כיהן כשמונה שנים. במהלך שנת 1870 ניסה לעבור לרבנות [[נובגורוד]], אך כנראה הנסיון נכשל והוא שב להלסינקי.
 
בשנות מגוריו בהלסינקי התמסר רבי נפתלי לחיי הדת בעיר, אך ריחוקו ממשפחתו שנשארה בקובנה הכריעה לבסוף את הכף, ובשנת 1875 התפטר ושב לקובנה.
 
אך בקובנה לא שפר עליו מזלו, והוא חי חיי צער ודחקות, שהפריעו לו מאוד בלימודיו ובדרכו המוסרית. לכן פנה לר' ישראל סלנטר בבקשה שיסייע בעדו למצוא משרה רבנית. ר' ישראל שלחו לכהן ב[[סנקט פטרבורג]] כמורהכ[[מורה צדק]] לצד חברו ר' [[יצחק בלאזר]], תפקיד בו כיהן בין 1877-1878. לאחר מכן כיהן ברבנות בעיירות יאסווין ואלקסוט, ולבסוף נטש לחלוטין את משרת הרבנות והתמסר להשתלמותו המוסרית.
 
בשנים אלו פעל להפצת שיטת המוסר בסביבתו, ובהרבצת מוסר בישיבות שיטת המוסר.
שורה 23:
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:תנועת המוסר]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]