יחיאל מיכל פינס – הבדלי גרסאות

בשנת 1877 נתבקש פינס על-ידי ועד "מזכרת [[משה מונטיפיורי]]" להיות נציגם ב[[ארץ ישראל]], ופינס הסכיםוהסכים אחרי שמצבו הכלכלי הורע. באוגוסט 1878, לאחר שנה של משא ומתן, הוא נקרא ל[[לונדון]] לקבלת הוראות אחרונות. באוגוסטכשהגיע, 1878התקבל ומידבחמימות לאחרעל-ידי מכןראשי הפליגהוועד. לארץהנ"ל ישראל.קבעו משכורתואת נקבעהמשכורתו ל-200 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] לשנה, סכום צנוע בימים ההם., בלונדון הוא נתקבל בחמימות על ידי ראשי הוועד אשר הנחווהנחו אותו לחיות בשלום עם כל הפלגים היהודיים ב[[ירושלים]] ושלאולא להפלות בין [[ספרדים]] לאשכנזים. היחידיםלעומת שהתייחסוקבלת אליוהפנים בקרירותלה היוזכה מראשי הוועד, זכה לקרירות מצדם של [[משה מונטיפיורי]] ומזכירו, שכן מונטיפיורי לא רצה כלל בארגון על שמו וטען שהיאשהדבר רקמבייש עושהאותו. לומיד בושות.לאחר ביקורו בלונדון הפליג פינס לארץ ישראל.

בנסיעתוביציאתו לירושלים, השאיר פינס את משפחתו, אשתו וארבע בנות, אצל חותנו ב[[מוהילב]] והם הצטרפו אליו יותררק מאוחר יותר. ב[[כ"ב באלול]] [[תרל"ח]] הגיע לירושלים ונתקבל בכבוד על ידי רוב החוגים, למעט חוגי המשכילים של עיתון [[החבצלת]], אשר התנגדו למינוי של פינסלמינויו. אולם ההתלהבות מפינס לא ארכה זמן רב ומהר מאוד הוא זכה לביקורת מצד [[ישראל דב פרומקין]] עורך החבצלת, מצד אחד ומחוגי הקנאים של הרב [[יהושע ליב דיסקין]] מצד שני <ref>מלאכי, [http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/AS/ohm1412.pdf לתולדות עליית רי"מ פינם], [[אור המזרח]], ניסן [[ה'תשכ"ד]], עמודים 42-50</ref>. אנשי [[היישוב הישן]] דיברו אל לבו של מונטיפיורי, וכתוצאה מכך זה לא הסכים שכספו יופנה לטובת ההתיישבות החדשה. הרב דיסקין אף הטיל עליו [[חרם (הלכה)|חרם]] כאשר הקים מוסד ששילב לימודי מלאכה לצד תורה.