פרימה פראטיקה – הבדלי גרסאות

המונח '''פרימה פרקטיקהפראטיקה''' ("נוהג ראשוני") מתייחס למוזיקה מ[[תקופת הבארוק]] המוקדם, המזכירה יותר את סגנונו של [[ג'ובאני פלסטרינה|פלסטרינה]], או את הסגנון שגיבש [[ג'וזפו צארלינו]], מאשר את הסגנונות ה"מודרניים" יותר. עיקר שימושו בהשוואה למוזיקה ב"סקונדה פרקטיקהפראטיקה", ("נוהג משני") ואפשר להשתמש בו בטקסטים מודרניים כמונח נרדף ל"סגנון העתיק" (stile antico), שאותו אפשר להציג מול "הסגנון המודרני" (stile moderno), שהנו בר-חילופין עם ה"סקונדה פרקטיקהפראטיקה". השימוש הראשון במונח "פרימה פרקטיקהפראטיקה" נעשה במהלך המחלוקת בין [[ג'ובאני ארטוזי]] ו[[קלאודיו מונטוורדי]] בנושא הסגנון המוזיקלי החדש..<ref name="Palisca">Palisca</ref>

בתחילה התייחסה ה"פרימה פרקטיקהפראטיקה" רק לסגנון הכניסה והיציאה מ[[מרווח|דיסוננסים]]. בספרו ''Seconda parte dell'Artusi'' משנת 1603 כותב ארטוזי על הסגנון החדש של דיסוננסים, תוך התייחסות ספציפית לנוהג של הימנעות מהכנה נאותה של דיסוננסים (ראה [[קונטרפונקט]]), ועלייה אחרי [[תיאוריית המוזיק'ההמוזיקה - מונחים|במול]] או ירידה אחרי [[תיאוריית המוזיקה - מונחים|דיאז]]. בספר אחר שלו, L'Artusi, overo Delle imperfettioni della moderna musica משנת 1600 ("הארטוזי, או פגמי המוזיקה המודרנית") גם תקף ארטוזי במפורש את מונטוורדי ונעזר בדוגמאות מן ה[[מדריגל]] שלו "קרודה אמארילי" לשלילת הסגנון החדש.<ref name="Palisca"/>

מונטוורדי ענה בהקדמה לספר המדריגלים החמישי שלו, ואחיו, ג'וליו צ'זארה מונטוורדי הגיב ב-"סקרצי מוזיקלי" (1607) להתקפות של ארטוזי על המוזיקה של מונטוורדי כשהביע את השקפתםהשקפתו ואת השקפת אחיו, ג'וליו צ'זארה, שהמוזיקה הקודמת הכפיפה את הטקסט למוזיקה בעוד שבמוזיקה החדשה הטקסט עליון על המוזיקה. הפרה של כללי קונטרפונקט ישנים מותרת, אם היא משרתת ביתר הצלחה את הטקסט. לדברי ג'וליו צ'זארה, מקורן של תפיסות אלה הרחק בעבר, בנהלים המוזיקליים של [[יוון]] העתיקה.<ref name="Palisca"/>

{{מיון רגיל:פרימה פרקטיקהפראטיקה}}