המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
==הגורמים למשבר==
 
כאשר הוחלפה [[לירה ארץ ישראלית|הלירה הארץ ישראלית]] (לא"י) [[לירה ישראלית|בלירה הישראלית]] עם קום המדינה נקבעו שערי חליפין עם שאר המטבעותה[[מטבע|מטבעות]], הוחלט ששוויו של המטבע החדש יהיה שווה ערך לשוויה של [[לירה שטרלינג]] אחת ולשוויו של שליש [[דולר אמריקאי]]. עד מהרה התברר שהשערים הללו לא ריאלים, דהיינו, בלירה ישראלית אחת אפשר לקנות פחות מאשר בלירה שטרלינג או בשליש דולר. במהלך השנים נמנעה המדינה לשנות את שער החליפין (פרט לשינוי זעיר ב[[ספטמבר]] [[1949]]). המניע נבע בעיקר מהרצון למנוע את התגברות ה[[אינפלציה]] (שהייתה גבוהה באותו זמן) ולשמר את המחירים הנמוכים של מוצרי הצריכה כחלק מ[[מדיניות הקיצוב]].
 
התוצאה הייתה שהמדינה שמרה על שער חליפין נמוך כדי לא להגדיל את החריגה בתקציב, אבל לעומת זאת התחשבה במשמעות שיש לדבר לגבי [[מאזן התשלומים]] שלה (מדד המסכם את כל ההוצאות במטבע חוץ כנגד כל ההכנסות ממטבע חוץ). במצב של שער חליפין נמוך יש למטבע ערך גבוההגבוה ביחס למטבעות אחרים ומתאפשר יבוא זול, המדינה משלמת על היבוא במטבע חוץ. היצוא לעומת זאת, עליו מקבלת המדינה תמורה במטבע חוץ נחלש, שכן בשל שער החליפין היצואנים מקבלים פחות תמורה (במטבע חוץ) על מוצרי היצוא (שיוצרו בתוך המדינה, במטבע מקומי). עד ל[[המדיניות הכלכלית החדשה|מדיניות הכלכלית החדשה]], נמשך המצב הזה ובמציאות נוצרו כמה וכמה שערי חליפין ועל המדינה היה לתמרן בין השער הרשמי, אותו קבעה לשערים ריאלים יותר. ריבוי השערים גרם בלבול רב, חוסר יכולת לתכנון כלכלי (שכן אף אחד לא יודע על פי איזה שער חליפין יקנו מוצרי היבוא), לחצים שונים שהופעלו על ידי בעלי אינטרסים (שביקשו לקבל שער חליפין שיגביר את הרווח שלהם מהעיסקה) והתעשרות מהירה של מי שידע לנצל את ההפרשים בין השערים.
 
==המשבר ופתרונו==
 
כאמור מדיניות שער החליפין יצרה גירעון ב[[מאזן התשלומים]] שהיה צורך לממן. המימון הגיע בחלקו הקטן מ[[מגבית|ממגביותמגביות]] שנאספו בקרב יהודי חו"ל ומ[[יתרות השטרלינג]] - סכום [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] שהיה שייך למדינה והוקפא אצל ממשלת [[בריטניה]], שהסכימה לשחרר אותו רק ב־[[1949]]. מכיוון שלא היה במקורות אלו די נאלצה הממשלה לממן את עיקר הגירעון על ידי הלוואות לטווח קצר מהבנקיםמה[[בנק|בנקים]] ומחברות הדלק העולמיות. בשלב מסויים הבינו המלווים שמצבה של המדינה לא הולך ומשתפר וכי יש סכנה בהלוואה כזאת בשל העובדה שיתכןשייתכן והיא לא תוחזר ולכן הפסיקו להלוות כסף למדינה. כתוצאה מכך הגיעה המדינה למצב בו אין בידה מספיק יתרות של מטבע חוץ והיה חשש כן ואמיתי שהמדינה לא תוכל לתפקד.
 
המשבר גם לווה במשבר מקביל - [[מדיניות הקיצוב]] הלכה והתמוטטה בשל זעם ציבורי רב שהובע בבחירות המקומיות של [[נובמבר]] [[1950]], בבחירות אלו זכתה אומנם [[מפא"י]] - מנהיגת הצנע, אך [[הציונים הכלליים]] יריביה בנפש שדרשו את ביטול הצנע וחסו תחת הסיסמה - "תנו לחיות בארץ הזו", היו רחוקים ממנה רק כדי 2.8%. כתוצאה מכך בוטל משרד האספקה והקיצוב והוקדמו הבחירות הכלליות ל[[יולי]] [[1951]]. במהלך הבחירות הכלליות איבדה מפא"י מנדט אחד, והציונים הכלליים, יריביהעלויריביה, עלו משבעה לעשרים מנדטים. מפא"י. תוצאות הבחירות הכלליות שמו קץ לתקווה של מפא"י להתמודד עם המשבר על ידי הצנע והביאו לידי קבלת [[המדיניות הכלכלית החדשה]], בה דגל שר האוצר, [[אליעזר קפלן]].
 
[[קטגוריה: ישראל: כלכלה]]
4,671

עריכות