באדה מריאם הראשון, קיסר אתיופיה – הבדלי גרסאות

 

== סימון כיורש ==

{{הפניה לערך מורחב|מרד ציפורה}}

לקראת סוף חייו של אביו, יותר ויותר אנשים מבית המלוכה התנכלו לו בגלל היות אמו יהודיה שהתצרה והשמעות שהמשיכה לעבוד את ה[[יהדות]] גם לאחר שהתנצרה, לאחר מות אמו בעקבות מרד היהודים שעמדה בראשו בשנת [[1462]] הוא קבר את אמו באופן סודי בכנסיית [[מקדס מריאם]] ליד עיר הולדתו דברה ברהן ושיחד את הכמרים המקומיים במתנות שלא יגלו את סוד קבורת אמו.

כאשר אביו גילה שקבר את אמו שהוא עצמו נתן פקודה להורגה בעקבות המרד, הוא כעס עליו אך לאחר שהבין שבאדה מריאם לא יבגוד בו ולאחר שכנוע מ[[הכנסייה האתיופית]] הוא השלים עם בנו, באדה מריאם הוכרז כיורש מכיוון שהיה בנו השני של הקיסר, הבן הבכור [[אסקל]] בחר לבגוד באביו לאחר ששיחרר את השבויים היהודים שהוחזקו בגלל כעסו על רצח אמו בידי אביו, אסקל בסופו של דבר הצטרף לנזיר [[אבא צברה]] שהיה אחד מהשבויים וחל לנדוד יחד איתו בכפרי [[ביתא ישראל]] ושינה את שמו ל"צאגה אמלאק" (פירוש: '''בן המלך'''). בריחתו ובגידתו של [[אסקל]] סימנה את באדה מריאם כיורש לכס הקיסרות, שמונה שנים לאחר מות אמו ובריחת אחיו הגדול הוא הוכתר לקיסר אתיופיה.

 

== שלטונו ==

 

=== המערכה כנגד הדובאים ===

 

=== לחימות נוספות ===

באדה מריאם העביר את ארמונו ל[[ארץ גורגה]], כך שהיה יותר קל לנהל קמפיינים צבאיים ב[[דאווארו]] וב[[מחוז באל|באל]]. מבצאיו הצבאיים הובילו להסכם שלום עם הסולטן של [[אדאל]], [[מוחמד אבן באדלאי]] והשתמש בשלום הזה בגבול הדרומי להזיז את כוחותיו צפונה ולנהל מבצאים צבאיים כנגד [[יהודי אתיופיה]] שבצפון המדינה בראשותו של הגנרל מרקוס. אך אחרי מותו של סולטן אדאל מלחמה פרצה שוב בדרום.

 

=== מותו ===

 

== הערות שוליים ==

<references />

 

{{קיסר אתיופי|