יהושע מאיר גרינץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מ מיון רגיל
שורה 8:
על טענות כי בספרי המקרא ישנם [[אנאכרוניזם|אנאכרוניזמים]] שונים, השיב עניינית על כל טענה, והראה כי אין היא נכונה. כך, נטען כי ביות ה[[גמל]] התרחש לאחר התקופה המיוחסת לספר בראשית, ואם כן הופעתם של גמלים בספר היא השלכה מתקופה מאוחרת - אך גרינץ הראה כי ביות ספורדי [=אקראי] של גמלים היה גם לפני כן, וכי התמונה המשתקפת בספר, של גמלים מעטים, מדויקת. טענה ידועה נוספת, כי קיומם של ה[[פלשתים]] בספר אינו מתאים לתקופתו, שכן פלישתו של עם זה הייתה מאוחרת יותר, נענתה על ידו בראיות שאין כל דמיון בין הפלשתים של בראשית לאלו של [[ספר שופטים]] (לראשונים יש [[מלך]], לאחרונים יש סרנים; הראשונים הם [[עמים שמיים|עם שמי]], האחרונים עם [[יוון|יווני]]; גם מיקומם הגאוגרפי בארץ שונה), וכי על כן מדובר בעם אחר, וודאי שאין כאן אנאכרוניזם.
 
במחקר מיוחד שערך, הראה גרינץ כי בספר [[ויקרא]] ישנם מונחים רבים אשר מקורם ב[[מצרית]] עתיקה, מה שמעיד לדבריו על שהותם של [[שבטי ישראל|בני ישראל]] ב[[מצרים העתיקה|מצרים]], כמתואר במקרא.
 
גרינץ יצא גם נגד התאוריהה[[תאוריה]] של [[משה דוד קאסוטו|מ"ד קאסוטו]] על כך שבישראל היו רווחים שירי עלילה קדומים, שאליהם מרמזת ה[[תורה]] ואשר חלק מהם הופיעו מאוחר יותר, אצל ה[[נביאים]]. טענתו הייתה כי תאוריה זו, הגם שאין לשלול אותה לכתחילה, אין לה כל ביסוס בכתובים מלבד קישורים מאולצים בין פרשיות שונות.
 
גרינץ יצא גם נגד התאוריה של [[משה דוד קאסוטו|מ"ד קאסוטו]] על כך שבישראל היו רווחים שירי עלילה קדומים, שאליהם מרמזת ה[[תורה]] ואשר חלק מהם הופיעו מאוחר יותר, אצל ה[[נביאים]]. טענתו הייתה כי תאוריה זו, הגם שאין לשלול אותה לכתחילה, אין לה כל ביסוס בכתובים מלבד קישורים מאולצים בין פרשיות שונות.
==גרינץ כחוקר תקופת בית שני==
גרינץ נודע לתהילה במהדורתו של [[ספר יהודית]] ("ספר יהודית: תחזורת הנוסח המקורי, בליווי מבוא ופירושים", [[1957]]), שבו תרגם מחדש את הספר בשאיפה להגיע לנוסח הקרוב ככל האפשר לזה המקורי, ולמעשה היווה מחקר מקיף בנושא. רבים מדבריו שם, שיצאו כנגד המקובל עד אז בתחום חקר תקופת הבית השני, התקבלו במחקר כיום. טיעונו המרכזי היה שבניגוד למקובל עד אז, ספר יהודית נתחבר בתקופה הפרסית, וכי הוא מבוסס על מאורעות היסטוריים.