צבא בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 27:
[[מסכת סוטה|משנת סוטה]] מתייחסת לקובץ היתרים אלה, וכגון (סוטה ח' ב-ז): {{ציטוט|תוכן ="'ומי אשר מארש אשה' וגו'. במה דברים אמורים? במלחמת רשות, אבל במלחמת מצוה הכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים? במלחמת מצוה, אבל במלחמת חובה הכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"
|מקור =}}
הדעת נותנת כי מונחים אלה – "[[מלחמת רשות]]", "[[מלחמת מצוהמצווה]]" ו"[[מלחמת חובה]]" – נטבעו לראשונה בימי מרד בן כוסבהכוכבא, הן מכיוון שאינם נזכרים קודם לכן בספרות חז"ל והן משום שנידונים הללו בדיוני הסנהדרין שלאחר המרד. בן כוסבה ביקש להגדיל עד למקסימום את צבאו ועל כן ניסח מונחים שונים הנוגעים למידת מחויבות הפרט להצטרף למערכות המרד. את ראשית המרד ושלביו הראשונים ([[132]]-[[134]] לספירה) יכול היה להגדיר כ"מלחמת רשות" (ואליבא דרבי יהודה כ"מלחמת מצוה"), ואת השלב האחרון ([[134]]/[[135]] לספ') הגדיר כנראה כ"מלחמת מצוהמצווה" (או "מלחמת חובה" לדעת רבי יהודה).
 
[[התלמוד הירושלמי]] (סוטה פ"ח כג ע"א) מפרט את השוני שבין שני המונחים, אף כאן מפי רבי יהודה: הראשון – "מלחמת רשות" – "כגון אנן דאזלין עליהון" (כשאנו תוקפים את האויב ויוזמים את המערכה), "ומלחמת מצווה – כגון דאתיין אינון עלינן" (כשהאויב תוקף אותנו). היינו בבחינת השוני בין מלחמת הגנה למיתקפה. אין לדעת בהקשר זה האם ניתן לפצל בין המונחים על בסיס כרונולוגי, כבפיסקה הקודמת, ואולי הפרשנות בדבר השאלה: האם אנו מתקיפים או מותקפים, הייתה נתונה, כך דומה, להחלטתו של המנהיג, ומתוך נוסח אגרותיו עולה דמות אסרטיבית, נחושה ומאוד מחוספסת.