נחלת שבט מנשה – הבדלי גרסאות

הגורל אשר לפיו חולקו הנחלאות, היה מבוסס, בין השאר, על היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. [[יהושע בן נון]] מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את [[השומרון]] . בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי,ְהָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלו הם עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם. כמו כן, יש בהר אפרים ובהר מנשה שטחי [[יער|יערות]], שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט חזק יכול לברות את היערות.

 

 

 

 

 

 

 

 

==תאור הנחלה==

" וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. (מקור:י"ז,ז', י').

 

 

ה'''גבול הדרומי''' של השבט מקביל לגבול הצפוני ב[[נחלת שבט אפרים]]. נקודת המוצא היא [[מכמתת]] מזרחית לעיר [[שכם]], עד עין תפוח, כולל ארץ תפוח, אבל לא את העיר [[תפוח (אתר מקראי)|תפוח]]. הגבול יורד ב[[נחל קנה]] עד [[ים תיכון|הים התיכון]].

==תרשים הנחלה==

 

 

==עבר הירדן המזרחי==