תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
{{-}}
===האתרים המעניינים בנווה צדק===
▲{|cellpadding="20"
|-valign="top"
|width=10% | '''[[מוזיאון
|width=5% |
|width=60% | מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגליןמנציח את קורות [[התקפת האצ"ל על יפו]] ב[[קרבות תש"ח]]. מבנה המוזיאון הוא למעשה המבנה היחיד (פרט ל[[מסגד חסן בק]]) שנותר מ[[מנשייה|שכונת מנשייה]], השכונה הערבית שהוקמה מצפון ל[[יפו]].
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:
|-valign="top"
|width=10% | '''
|width=5% |
|width=60% | [[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] הראשונה שהוקמה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. שימשה כתחנת הקצה המערבית של [[מסילת הרכבת לירושלים]]. הושבתה בעקבות [[מלחמת העצמאות]] והפכה לבסיס [[צה"ל]] עד שננטשה ב[[שנות ה-70]]. כיום התחנה עוברת פרוייקט שיחזור ושימור ועתידה להפוך למתחם תרבות, בילוי ופנאי.
|width=60% | את ביתו הראשון מחוץ לחומות יפו הקים [[אהרן שלוש]] בשנת 1883 בשכונת [[מנשייה]] (היום באזור הדולפינריום). על פי המסופר בספרו של [[יוסף אליהו שלוש]], "פרשת חיי", נכנסה המשפחה להתגורר בבית שבמנשייה בשנת 1887, סמוך למועד חתונתו, לאחר שהוספה לו קומה שנייה. לאחר הקמת נווה צדק החליט אהרן שלוש להעתיק את מקום מגוריו, ולשם כך בנה את הבית העומד עד היום ברחוב שלוש 32. לבית זה עברה המשפחה בשנת 1892. תחילה נבנה הבית כבית חד-קומתי. בראשית [[המאה ה-20]] התוספה לו קומה שנייה, אשר נהרסה כליל בהפגזה מן הים בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] בפברואר [[1917]] (הקומה נבנתה מחדש באופן חלקי בשנים מאוחרות יותר). בבית פעל בית הכנסת של משפחת שלוש ובסמוך לו הוקם מפעל האחים שלוש שהפעילו [[יוסף אליהו שלוש]] ו[[אברהם חיים שלוש]], בניו של אהרון שלוש. לאחר מותו של אהרן שלוש בשנת 1920 השכירה משפחתו את הבית ל[[עיריית תל אביב]] שהפעילה בו את תחילה את [[בית הספר "תחכמוני"]] ולאחר מכן את בית הספר המעורב לבנים ולבנות. לימים ננטש המבנה לחלוטין והוא עמד בשיממונו במשך כמה עשורים עד שצאצאיו של אהרון שלוש מכרו את הנכס לגורמים פרטיים. בית הכנסת שמדרום לבית פעיל עד היום, ואילו שטח המפעל שמצפון לבית פונה מבתי המלאכה ובעתיד ייבנה בו פרויקט דירות יוקרה (שער הכניסה למפעל והחומה שהקיפה אותה ישוחזרו).<ref> דוד הכהן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-432649,00.html הווטרינר התאהב בבית שלוש]<BR>▼
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:
|-valign="top"
|width=5% |
|width=60% |
|width=5% |
|width=30% | תמונה...▼
|-valign="top"
|width=10% | '''
|width=5% |
|width=60% | בעבר שימש כבית הספר לבנים של חברת "[[כל ישראל חברים]]" וכבית הספר לבנות של תנועת [[חיבת ציון]], ובהווה משמש כמתחם תרבות, בילוי ופנאי שכולל רחבה גדולה לאירועי חוצות, אולם חזרות ומופעים של [[בת שבע (להקה)|להקת המחול בת-שבע]] ו[[ענבל (להקה)|להקת ענבל]] ומסעדות.▼
|width=60% | ביתו של [[שמעון רוקח]], ראש קהילת נווה צדק מהקמתה ועד [[1922]]. היה ממקימי חברת "עזרת ישראל" שהקימה את השכונה, יסד בה מוסדות ציבור ואף רכש את השטח עליו הוקם בית הקברות שהיה אז מחוץ לעיר ונמצא כיום ברחוב טרומפלדור. הבית הוקם בשנת [[1887]] כחלק מסדרת הבתים הראשונה שהוקמה בנווה צדק. מאוחר יותר נוספה לו קומה נוספת שתכנן אדריכל אוסטרי. הוא היה מהמפוארים בשכונה וכלל כיפת נחושת. בניו של רוקח ואחיו היו גם הם פעילי ציבור. בנו, [[ישראל רוקח|ישראל]], כיהן כראש עיריית תל אביב משנת [[1936]] ולאחר מכן כשר הפנים. הפסלת [[לאה מג'רו מינץ]], נכדתו של שמעון רוקח, רכשה את הבית בשנת [[1984]] ושיפצה אותו באופן עצמאי. כיום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה.▼
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:
|-valign="top"
|width=10% | '''בית
|width=5% |
▲|width=60% | את ביתו הראשון מחוץ לחומות יפו הקים [[אהרן שלוש]] בשנת 1883 בשכונת [[מנשייה]] (היום באזור הדולפינריום). על פי המסופר בספרו של [[יוסף אליהו שלוש]], "פרשת חיי", נכנסה המשפחה להתגורר בבית שבמנשייה בשנת 1887, סמוך למועד חתונתו, לאחר שהוספה לו קומה שנייה. לאחר הקמת נווה צדק החליט אהרן שלוש להעתיק את מקום מגוריו, ולשם כך בנה את הבית העומד עד היום ברחוב שלוש 32. לבית זה עברה המשפחה בשנת 1892. תחילה נבנה הבית כבית חד-קומתי. בראשית [[המאה ה-20]] התוספה לו קומה שנייה, אשר נהרסה כליל בהפגזה מן הים בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] בפברואר [[1917]] (הקומה נבנתה מחדש באופן חלקי בשנים מאוחרות יותר). בבית פעל בית הכנסת של משפחת שלוש ובסמוך לו הוקם מפעל האחים שלוש שהפעילו [[יוסף אליהו שלוש]] ו[[אברהם חיים שלוש]], בניו של אהרון שלוש. לאחר מותו של אהרן שלוש בשנת 1920 השכירה משפחתו את הבית ל[[עיריית תל אביב]] שהפעילה בו את תחילה את [[בית הספר "תחכמוני"]] ולאחר מכן את בית הספר המעורב לבנים ולבנות. לימים ננטש המבנה לחלוטין והוא עמד בשיממונו במשך כמה עשורים עד שצאצאיו של אהרון שלוש מכרו את הנכס לגורמים פרטיים. בית הכנסת שמדרום לבית פעיל עד היום, ואילו שטח המפעל שמצפון לבית פונה מבתי המלאכה ובעתיד ייבנה בו פרויקט דירות יוקרה (שער הכניסה למפעל והחומה שהקיפה אותה ישוחזרו
|width=60% | הבית שבו התגורר [[ש"י עגנון]] עם עלייתו לארץ.▼
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:
|-valign="top"
|width=10% | '''
|width=5% |
|width=60% | גשר ברזל המחבר בין שכונת נווה צדק לדרך יפו (רחוב אילת) שנבנה מעל ה[[ואדי]] שבו הונחה [[מסילת הרכבת לירושלים]] בשלהי [[המאה ה-19]]. [[אהרון שלוש]] נאלץ לחצות את הואדי עם כרכרתו כדי להגיע ליפו, ובאחת הפעמים שניסה לחצות התהפך עם הכרכרה ונפצע - מושל יפו ששמע על המקרה ציווה להקים לכבודו את הגשר שלימים נקרא על שמו. בשנת [[1918]] הגשר נבנה מחדש כשהבריטים החלו להשתמש ברכבות גבוהות יותר (כיום עדיין ניתן להבחין בלבנים בולטות המסמנות את גובהו של הגשר המקורי). כיום, בואדי שמתחת לגשר פועל חניון.▼
|width=60% | בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת [[1913]] ביוזמת ראש העירייה הראשון של תל אביב, [[מאיר דיזנגוף]]. זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1,100 מקומות. הקולנוע הוקם על ידי [[מרדכי וייסר]] ומשה אברבנאל, ושמו הוצע על ידי הסופר [[ש. בן-ציון]]. הקולנוע היה פעיל עד שנת [[1975]]. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא מוזנח.▼
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:
|-valign="top"
|width=10% | '''
|width=5% |
▲|width=60% | הבית שבו התגורר [[ש"י עגנון]] עם עלייתו לארץ.
|width=60% | בסמוך לקולנוע עדן ניצבים שני בתים תאומים (בתבנית מראה) שהיו שייכים בעבר למשפחת שלוש. את הבתים תכנן ובנה בשנים [[1913]]-[[1914]] הקבלן [[יוסף אליהו שלוש]] עבור נכדיו של [[אהרן שלוש]], מרקו שלוש ו[[משה שלוש]]. בבתים אלה נעשה שימוש נרחב באלמנטים טרומיים מבטון מתוצרת בית החרושת של "[[האחים שלוש]]". בבית משה שלוש שברח' פינס 30 שכנה הקונסוליה הבולגרית בין השנים [[1932]] - [[1940]]. מאוחר יותר שכן בו במשך שבע שנים ([[1960]] - [[1967]]) [[בית הספר לאמנויות רננים]].▼
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:neve zedek agnon.JPG|150px|בית אבולעפיה שבו התגורר הסופר ש"י עגנון]]
▲|width=30% |
|-valign="top"
|width=10% | '''
|width=5% |
▲|width=60% | ביתו של [[שמעון רוקח]], ראש קהילת נווה צדק מהקמתה ועד [[1922]]. היה ממקימי חברת "עזרת ישראל" שהקימה את השכונה, יסד בה מוסדות ציבור ואף רכש את השטח עליו הוקם בית הקברות שהיה אז מחוץ לעיר ונמצא כיום ברחוב טרומפלדור. הבית הוקם בשנת [[1887]] כחלק מסדרת הבתים הראשונה שהוקמה בנווה צדק. מאוחר יותר נוספה לו קומה נוספת שתכנן אדריכל אוסטרי. הוא היה מהמפוארים בשכונה וכלל כיפת נחושת. בניו של רוקח ואחיו היו גם הם פעילי ציבור. בנו, [[ישראל רוקח|ישראל]], כיהן כראש עיריית תל אביב משנת [[1936]] ולאחר מכן כשר הפנים. הפסלת [[לאה מג'רו מינץ]], נכדתו של שמעון רוקח, רכשה את הבית בשנת [[1984]] ושיפצה אותו באופן עצמאי. כיום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה.
▲|width=60% | גשר ברזל המחבר בין שכונת נווה צדק לדרך יפו (רחוב אילת) שנבנה מעל ה[[ואדי]] שבו הונחה [[מסילת הרכבת לירושלים]] בשלהי [[המאה ה-19]]. [[אהרון שלוש]] נאלץ לחצות את הואדי עם כרכרתו כדי להגיע ליפו, ובאחת הפעמים שניסה לחצות התהפך עם הכרכרה ונפצע - מושל יפו ששמע על המקרה ציווה להקים לכבודו את הגשר שלימים נקרא על שמו. בשנת [[1918]] הגשר נבנה מחדש כשהבריטים החלו להשתמש ברכבות גבוהות יותר (כיום עדיין ניתן להבחין בלבנים בולטות המסמנות את גובהו של הגשר המקורי). כיום, בואדי שמתחת לגשר פועל חניון.
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:
|-valign="top"
|width=10% | '''[[
|width=5% |
▲|width=60% | בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת [[1913]] ביוזמת ראש העירייה הראשון של תל אביב, [[מאיר דיזנגוף]]. זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1,100 מקומות. הקולנוע הוקם על ידי [[מרדכי וייסר]] ומשה אברבנאל, ושמו הוצע על ידי הסופר [[ש. בן-ציון]]. הקולנוע היה פעיל עד שנת [[1975]]. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא מוזנח.
▲|width=60% | בעבר שימש כבית הספר לבנים של חברת "[[כל ישראל חברים]]" וכבית הספר לבנות של תנועת [[חיבת ציון]], ובהווה משמש כמתחם תרבות, בילוי ופנאי שכולל רחבה גדולה לאירועי חוצות, אולם חזרות ומופעים של [[בת שבע (להקה)|להקת המחול בת-שבע]] ו[[ענבל (להקה)|להקת ענבל]] ומסעדות.
|width=5% |
|width=30% | [[תמונה:
|-valign="top"
|width=10% | '''
|width=5% |
▲|width=60% | בסמוך לקולנוע עדן ניצבים שני בתים תאומים (בתבנית מראה) שהיו שייכים בעבר למשפחת שלוש. את הבתים תכנן ובנה בשנים [[1913]]-[[1914]] הקבלן [[יוסף אליהו שלוש]] עבור נכדיו של [[אהרן שלוש]], מרקו שלוש ו[[משה שלוש]]. בבתים אלה נעשה שימוש נרחב באלמנטים טרומיים מבטון מתוצרת בית החרושת של "[[האחים שלוש]]". בבית משה שלוש שברח' פינס 30 שכנה הקונסוליה הבולגרית בין השנים [[1932]] - [[1940]]. מאוחר יותר שכן בו במשך שבע שנים ([[1960]] - [[1967]]) [[בית הספר לאמנויות רננים]].
▲|width=10% | '''שכונת נווה שלום''', רחוב זרח ברנט
▲|width=60% | בתי [[שכונת נווה שלום]] שכיום נמצאת בדרומה של נווה צדק, דרומית למרכז סוזן דלל. השכונה נוסדה בשנת 1890 על ידי [[זרח ברנט]] שהיה מעורב גם בהקמת [[פתח תקווה]] ושכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]].
|width=5% |
|width=30% | תמונה...
|}
| |||