גלובליזציה תרבותית – הבדלי גרסאות

לטענת רבים, אופיים הרב-לאומי של התאגידים החדשים, בשילוב עם הגלובליות של אמצעי התקשורת החדשים, איפשרו ל[[פרסום]] ול[[מותג|מיתוג]] להגיע לרמות שלא נודעו בעבר, ובכך ליצור חברה שבה המותג הוא בעל חשיבות עליונה. לפי טענה זו, הרדיפה אחר המותגים הכרוכה בתהליך הגלובליזציה מביאה ל[[מסחור]] של החברה, ובכך להשתלטות תאגידים מסחריים על כל המרחבים הציבוריים. כך נע מרכז החיים הציבוריים מה[[פארק]] אל [[מרכז קניות|מרכז הקניות]], ומופעי תרבות הופכים להיות בחסות מסחרית. תופעה זו גוררת, לטענת מתנגדיה, הכתבה של התכנים התרבותיים על ידי התאגידים המסחריים וחוסמת תופעות תרבותיות שאינן אהודות עליהם.

 

לצד תופעות הגלובליזציה, נראו בשנים האחרונות גם תופעות רבות של לוקליזציה, או הסתגרות של חברות בתוך עצמן (ראה פירוט [[#ההתנגדות לגלובליזציה|בהמשך]]). הסוציולוג [[בנג'מין בארבר]] ניסה להסביר תופעה זו באמצעות המושג גלוקליזציה, או בתרגומו של [[אורי רם]] - '''[[עולמקומיות]]'''. זהו נסיון להסביר התפתחות זו בכלים של ה[[דיאלקטיקה]] ה[[הגל|הגליאנית]].