אחריות קפידה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קקי |
מ שוחזר מעריכה של 89.0.60.35 (שיחה) לעריכה האחרונה של Kiru |
||
שורה 1:
ב[[משפט פלילי|משפט הפלילי]], [[עבירה]] של '''אחריות קפידה''' היא עבירה שבה די להוכיח כי התקיים ה[[יסוד עובדתי|יסוד העובדתי]], ואין צורך להוכיח [[יסוד נפשי]] של [[מחשבה פלילית]] או [[רשלנות]]. כלומר, משעה שהוכח כי אדם ביצע את המעשה המהווה עבירה, [[חזקה (פרזומפציה)|חזקה]] עליו שעבר עבירה פלילית, התביעה אינה צריכה להוכיח כי היה מודע לקיום נסיבות העבירה או כי התרשל במעשיו. עם זאת, לפי סעיף 22(ב) ל[[חוק העונשין]], אם יוכיח הנאשם כי לא היה מודע לנסיבות העבירה או כי לא התרשל, לא ניתן יהיה להטיל עליו אחריות לעבירה.
בעבר נקראה האחריות הקפידה "אחריות מוחלטת", ואולם עם תיקונו של חוק העונשין ב-[[1994]], שבמסגרתו ניתנה לנאשם האפשרות לסתור את חזקת האחריות, שונה שמה של האחריות, שכן לא היתה עוד "מוחלטת".
אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעבירה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22 לחוק העונשין כי ניתן להטיל עונש [[מאסר]] בעבירה כזו רק אם הוכחה גם מחשבה פלילית או רשלנות.
דוגמאות בולטות לעבירות של אחריות קפידה:
* [[נהיגה]] בשעות החושך ללא הפעלת פנסי הרכב, לפי תקנה 97(א) לתקנות התעבורה.
* גרימת [[רעש]], [[ריח]] או [[זיהום אוויר]] בלתי סבירים, לפי חוק למניעת מפגעים.
* אי תשלום [[שכר מינימום]], לפי [[חוק שכר מינימום]].
* הפעלת מקור קרינה ללא [[היתר]], לפי [[חוק הקרינה הבלתי מייננת]].
==לקריאה נוספת==
* [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]], על הדין בפלילים, כרך א', עמ' 244-237.
{{קצרמר|חוק ומשפט}}
[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:דיני עונשין]]
{{נ}}
| |||