תפילת עננו – הבדלי גרסאות

 

== נוסח התפילה ==

להלן מובאים נוסחי תפילה זו לפי המקובל בקהילות ישראל. כדי להקל על המעיין, שינויי הנוסח המרכזיים הודגשו.

 

'''[[נוסח הספרדים]]'''

 

== באילו תפילות אומרים תפילה זו ==

=== בצומות שאינם תשעה באב ===

ישנן שלוש שיטות באילו תפילות ([[תפילת שחרית|שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]) יש להוסיף את תפילת עננו.

* מנהג [[יהדות אשכנז|האשכנזים]]: בתפילת ערבית לא אומרים כלל עננו, כיוון שהצום מתחיל רק מהבוקר. בתפילת שחרית לא אומרים עננו, אלא רק ה[[חזן]] ב[[חזרת הש"ץ]]. הסיבה לכך היא חשש שמא האדם לא יוכל להשלים את הצום, וכך נמצא "משקר" בתפילתו באומרו "ביום צום תעניתנו" כאשר אינו מתענה. לעומת זאת החזן אומר את התפילה, כיוון ש[[חזרת הש"ץ]] מיוחדת לתפילה בציבור, ומניחים שיהיו אנשים בציבור שישלימו את הצום. בתפילת מנחה גם היחיד אומר את תפילת עננו (כחלק מברכת [[שומע תפילה]]) וגם ה[[חזן]] ב[[חזרת הש"ץ]], כיוון שכאן כבר קרובים לסיום הצום ואין חשש שאדם שצם עד עכשיו לא יצליח להשלים את הצום.

 

=== בתשעה באב ===

ההבדל בין [[תשעה באב]] לשאר הצומות הוא שצום תשעה באב מתחיל כבר בערב. לכן גם לפי השיטה השנייה (שהיא מנהג האיטלקים ורוב הספרדים) שבדרך כלל לא אומרים "עננו" בתפילת ערבית כיוון שהצום מתחיל רק בבוקר, במקרה של תשעה באב אומרים "עננו" כבר בתפילת ערבית. לכן בתשעה באב ישנם רק שני מנהגים: מנהג רוב עדות ישראל לומר "עננו" בכל שלוש התפילות בתשעה באב, ומנהג האשכנזים כמו בשאר הצומות (כי עדיין יש חשש שהיחיד לא יצליח לסיים את הצום).

 

== נוסח תפילת עננו מיוחד לתענית בכורות ==

 

<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">

 

==עננו במקורות==

ה[[משנה]] ב[[מסכת תענית]] מתארת את סדר התפילות כשלא ירדו גשמים במשך זמן רב. בתפילות אלו מוסיפים שש ברכות, והחמישית שבהן מסתיימת בחתימה: "ברוך אתה ה' העונה בעת צרה". חתימה זאת משמשת לתפילת עננו של חזרת הש"ץ.

 

ניתן למצוא את הנוסח של ה[[רמב"ם]] בסוף ספר אהבה ב[[משנה תורה]]. הנוסח על פי כתב יד אוקספורד זהה כמעט לחלוטין לנוסח ה[[תכלאל|תימני]]. הנוסחים הנפוצים כנראה משובשים בהשפעת הסידור האשכנזי.

נוסח תפילת עננו ב[[מחזור ויטרי]] (התואם את [[נוסח צרפת]]) קרוב למדי ל[[נוסח אשכנז]], עם שינויים קלים.

 

{{תפילת העמידה}}