|
|מושפעים=[[ז'יז'ק]]
}}
'''אלן באדיו''' (ב[[צרפתית]]: '''Alain Badiou;''') (נולד ב-[[17 בינואר]] [[1937]]), הוא [[פילוסוף]] [[צרפתי]], המשתייך בדעותיו ל[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]].
באדיו נולד בעיר ב[[רבאט]] שב[[מרוקו]], ובצעירותו עבר לצרפת, שם למד ב[[אוניברסיטת סורבון]]. היה פעיל במפלגה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] והשתתף בקבוצת הלמידה של [[לואי אלתוסר]]. לאורך השנים פרסם רומנים ומחזות לצד כתיבה פורייה של פילוסופיה.
העביר סדנאות של חשיבה פילוסופית בבקתות ב[[שווייץ]], בסגנון "שפר את חייך". כיום מלמד בסמינר קולז' בינלאומי קורסים על ה'"אנטי פילוסופים'" - [[פאולוס]], [[ניטשה]], [[לודוויג ויטגנשטיין]] ו[[לאקאן]], אמריטוס של [[אקול נורמל סופרייר (ENS)]]. מושפע מ[[אפלטון]], [[הגל]], לאקאן ו[[ז'יל דלז]].
==הגותו==
תפיסת ה[[אמת ושקר (פילוסופיה)|אמת]] שלו מושפעת מ[[משפט גדל]] ב[[מתמטיקה]], כל מערכת של [[אקסיומה]] מכילה נקודת יתר. ברגע מסוים יכולה להגיח האמת, באחד מארבעה תחומים: [[מדע]], [[אמנות]], [[פוליטיקה]], ו[[אהבה]]. נאמנות לאותו אירוע ("להמשיך") היא הטוב, והרע מוגדר כסוגים שונים של שלילת האמת. הסובייקט מכונן ביחס לאותה אמת.
אדםהאדם הוא החיה היחידה שיש לה פוטנציאל לחרוג מהמוכר והחייתי, וזהו הפונטציאל לסובייקטיביות, הפוטנציאל ("הרוחני") שהופך את האדם לנצחי. על ידי תזוזה מ"מה שישנו", הבהמתי, התחום המוכר שבו אנו פועלים מדחפים, עיקרון ההישרדות, הוויה לקראת המוות. הסובייקטיביות היא דבר מה לא צפוי, כשהאדם מסוגל לזהותו כחידוש גמור מבלי לנסות למקם אותו בתוך המוכר. האדם מאפשר לאמת לעבור דרכו, "מישהו" רואה את עצמו כ"אני" כשהוויתו מטולטלת.
==ספרו שתורגם לעברית==
*'''אתיקה - מסע על תודעת הרוע''' - הוצאת [[רסלינג]]
==קישורים חיצוניים==
|
