מלחמות הקרקעות של ניו זילנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
החל מאמצע המאה ה-19 החלו להתפתח עימותים אלימים בין המתיישבים החדשים לשבטים המאוריים הנפגעים. העימות הראשון התרחש בשנת [[1843]] בצפון האי הדרומי בין מתיישבים ב[[נלסון (ניו זילנד)|נלסון]] למאורים מוואיראו (Wairau) שפרץ כתוצאה מהשתלטות של מתיישבים פורעי חוק על קרקעות מאוריות. בעימות הקצר נהרגו 22 מתיישבים אירופאים ו-5 מאורים, אך הוא סימן את תחילתה של תקופת קרבות ארוכה בין המאורים למתיישבים.
במרץ [[1845]] החל ב-Bay of Islands שב[[נורת'לנד (ניו זילנד)|נורת'לנד]], בקצה הצפוני של ניו זילנד, [[המרד של הונה האקה]] (Hone Heke's Rebellion, מכונה גם Flagstaff War), סדרה של קרבות בין שבטים מאורים יריבים שהתפתחה לקרבות בין מאורים בהנהגתו של [[הונה האקה]] לרשויות הממשל הבריטי בניו זילנד. כחלק מהקרבות, וכאקט של התרסה כנגד הממשל הבריטי נוסר תורן הדגל הבריטי ב[[ראסל]] (Russell) בידי הונה האקה או תומכיו ארבע פעמים - עד שהוצב במקום תורן מצופה ברזל. המרד הסתיים בינואר [[1846]] בנצחון בריטי מובהק, אבל המרד הוביל לסדרה ארוכה של עימותים ולהרחבה של איזורי העימות ולמעשה מסמן את תחילת מלחמות הקרקעות.
אזורי והקפי העימותים התרחבו בשנים שלאחר מכן אל רוב חלקי [[האי הצפוני]] והגיעו לשיא במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-19 באזורי [[אזור טראנאקי|טראנאקי]] ו[[ואיקטו]]. בסך הכל נהרגו בעימותים יותר מ-2000 מאורים וכ-700 מתיישבים אירופאים. עם זאת לא כל המאורים היו מאוחדים במלחמתם נגד המתיישבים החדשים, שבטים מאוריים מסוימים הצטרפו למתיישבים מתוך יריבויות עתיקות בין השבטים ומתוך תקווה שההצטרפות לאירופאים תשפר את מעמדם וזכויותיהם. העמידה לצד האירופאים אכן השתלמה ובשנת [[1867]] הוקצו למאורים ארבעה מושבים בפרלמנט הניו זילנדי.
| |||