קימו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[en:Kimo]]
'''קימו''' – גרסא ישראלית-עברית ל[[שירה|שירת]] [[הייקו]], היפנית שהוצעה על-ידי [[רועי (צ'יקי) ארד]]. <BR>
לפי גישה זו, ההייקו (שיר קצר שמספר הברותיו 5,7,5) הוא בעייתי בשפה ה[[עברית]] בשל אורכו הלא-מספק, ובשל העדר תחושה של עונות בישראל (מלבד סוגים שונים של [[קיץ]]). הקימו אף הוא שיר בן שלוש שורות, ובו 10 הברות בשורה הראשונה, 7 בשניה ו- 6 בשלישית. הוא מתאר בדרך כלל תמונה, כלומר מצב נתון בזמן אחד, קפוא למדי, ונכתב בדרך כלל בנשימה יחידה (גם אם ניתן [[עריכה|לערוך]] אותו לאחר מכן). בשל המצב שבו נמצאת [[ישראל]], רבים משירי הקימו עוסקים ב[[פוליטיקה]] וב[[חברה]] הישראלית, בדרך כלל באופן מאופק ומרמז.
 
בשנת 2002 התקבל ה"קימו" כסוגה שירית קבילה על ידי אתר האינטרנט "[[במה חדשה]]".
 
דוגמה לקימו (פרי עטו של [[רועי ציקי ארד]]):
 
* '''מתחת לשיירת אווזים''' (10 הברות)
שורה 13:
זהו שיר שמתאר רגע נתון יחיד, תמונה של אדם הרואה מהחוף בה בעת ים, שיירת אווזים וראש של פקיד שמנסה לנפוש מעט מעבודתו.
 
או בקימו הפוליטי של המשוררת [[צליל אברהם]]:
 
* '''לישון בחזייה כמו הלוחם'''
* '''הישן בנעליו:'''
* '''אמרת שתבוא'''
 
גם כאן התמונה היא הרף של מחשבה פרי מוחה של בחורה השוכבת במיטתה.
השיר של צליל אברהם עושה הקשר מעניין בין בחורה לבין חייל, אשר לכאורה עומדים בצדדים אחרים של המתרס. החייל אורב למחבלים, לילה אחר לילה, או מתכונן להזנקה למבצע מעבר לים, הבחורה אורבת לבחור המתואר בשיר, לילה אחר לילה.
בקימו זה ניתן לראות היטב איך אורכו הקצר של הקימו מבטא גודש ולא רזון של רעיונות: לתוך שלוש שורות קצרות נדחסות שלוש דמויות שונות, שלכל אחת מהן השתלשלות עניינים משלה: הבחורה הממתינה לבחור במיטה, כשרק חזייה לגופה. הלוחם הסובל במארב, מוכן לפקודה, רגליו מציקות לו. והבחור - זה המאכזב, שהודיע לבחורה כי יגיע הלילה, אך מתבושש. אפשר להוסיף דמות רביעית: האוייב של החייל - הוא אינו נזכר בשיר, אך אפשר להניח שהלוחם ממתין לו, ישן בנעליו.
 
משקלים אחרים המזכירים את ההייקו הם ה[[סנריו]], ה[[טנקה]] וה[[רנגה]]. אך הם נפוצים פחות בישראל.
 
[[Category:שירה]][[Category:ספרות]]