פרדס רימונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תרגום מאפיין thumb; תרגום מאפיין left; הוספת מקף; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
==מקור השם==
על פי כמה מהדעות המילה [[פרדס (יהדות)|פרדס]] היא במקורה מילה [[פרסית]] שמשמעותה [[גן בוטני|גן]]. במקרא מופיע הצירוף "פרדס רימונים" בתיאורה של האהובה בשיר השירים (ד, יג) "שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים". בשל מרכזיותיו של [[שיר השירים]] בעולמם של המקובלים, ובמיוחד בזה של [[ספר הזוהר]] בחר בו רמ"ק ככותרת לספרו. אולם תחילתו של הזיהוי בין ה"פרדס" ובין החוויות המיסטיות מתחיל כבר ב[[תלמוד]] בסיפור על ארבעה [[חכם|חכמים]] ש"נכנסו לפרדס", במשמעותו של חוויות הקשורות ל[[תורת הנסתר]] ( [[מסכת חגיגה]] פרק ב'). במסורת ישראל המאוחרת יותר נתפרש ה"פרדס" כראשי תיבות של המילים : [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]], [[סוד]], שהן ארבע מתודות הלימוד של התורה. בהתאם לנוהג הרווח בספרות הרבנית בכלל ובספרות הסוד בפרט, נרמז שם המחבר בשם חיבורו בסוד ה[[גימטריה]]: פרד"ס וגם 'רמוני"ם', כמנין 'מש"ה' = 543.
==מבנה הספר==
הספר מחולק לל"ב (32) שערים כמניין [[ל"ב נתיבות חכמה]] ב[[ספר יצירה]]. כל שער פותח בקושיות שעולות מתוך דפי [[ספר הזהר]] וספרי קבלה של מקובלים שקדמו לרמ"ק. לאורך פרקי השער הרב מתרץ את הקושיות ומביא אסמכתאות לדבריו מכל ספרי ההגות הקדומה: הזהר, ספר יצירה, [[ספר הבהיר]], [[ספרות ההיכלות והמרכבה]] ועוד.
ספר הפרדס הוא מפעל רב המקבץ בתוכו את כל השיטות של קודמיו כשהן ערוכות בו בצורה שיטתית והגיונית. כתיבת הרב מזכירה יותר את כתיבתם של ההוגים ה[[רציונליזם יהודי בימי הביניים|רציונליסטים היהודיים בימי הביניים]] מאשר של בעלי הסוד והמסתורין וזאת כיוון שכתיבתו מחקרית-אנליטית. ה[[רמב"ם]] השפיע רבות על הרמ"ק והדבר מתבטא בצורת ספר הפרדס ובתכנו.
==התוכן==
אף על פי ששנים רבות לפני הולדת הרמ"ק כבר נכתבה ספרות קבלית ענפה, בה יש פירוט עשיר ומסועף לגבי כל תחום בו הקבלה מתעסקת, בכל זאת את ספרו ''''פרדס רימונים'''' פתח הרב
[[תמונה:Sefirot.png|ממוזער|שמאל|150px|תרשים של 'עשר הספירות', בצורתם בספר הפרדס]]
|