משתמש:Tomtom/ג'וני יוניטיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Leon~hewiki (שיחה | תרומות)
Leon~hewiki (שיחה | תרומות)
שורה 23:
בשנת 1956 יוניטס הצטרף ל[[אינדיאנפוליס קולטס|בולטימור קולטס]] של ה-[[NFL]] תחת המאמן האגדי [[וויב יובנק]]. יוניטס הלך למבדקים לארך שחברו מקבוצת הבלומפילד ראמס שהיה פועל פלדה כמו יוניטס, ג'ים דגלאו הציע לו, הם לוו כסף מחבריהם כדי לשלם על הדלק ולהגיע ל[[בולטימור]]. לאחר מותו של יוניטס אמר דגלאו שדודו של יוניטס אמר לו לא להיבחן כי אם יכשל זה יראה רע בעניי קבוצות אחרות. יוניטס הוחתם ב[[אינדיאנפוליס קולטס|בולטימור קולטס]] שהקדימו את ה[[קליבלנד בראונס]] שגם רצו את הקווטרבק שנחתך על-ידי ה[[פיטסבורג סטילרס|סטילרס]].
 
כשהקווטרבק הפותח ג'ורג' שאו סבל משבר ברגל נגד ה[[שיקאגו ברס]] במחזור הרביעי של העונה, יוניטס נכנס לשחק. מסירתו הראשונה נחטפה והחוזרה ל[[טאצ'דאון]], לאחר מכן כשניסה להעביר את הכדור לרץ גרם להשמטה שנאספה על ידי הברס. יוניטס שכח במהירות מהפסד לברס בתוצאה 58-27, והוביל את הקולטס לניצחון מפתיע נגד [[הגרין ביי פאקרס]] ולנצחונם הראשון נגד ה[[קליבלנד בראונס]]. הוא זרק תשעה טאצ'דאונים באותה עונה, כולל אחד במשחק הסוגר את העונה, באותו משחק החל הרצף של 47 משחקים עם מסירת טאצ'דאון אחד. 55.6 אחוזי השלמת המסירות שלו היו שיא לרוקי (שחקן עונה ראשונה). בשנת [[1957]], שנתו הראשונה כקווטרבק הפותך של הקולטס, יונייטס סיים ראשון ב-NFL ביארדים למסירה (2,550) ובמסירות לטאצ'דאון (24), הוא עזר לקולטס להגיע למאזן 7-5 שהיה הפעם הראשונה בתולדות המועדון שבה סיימו עם מאזן חיובי. בסוף העונה יוניטס נבחר ל-MVP על-ידי אירגון NEA.
 
הקולטס ניצחו את אליפות ה-NFL בשנת 1958 תחת הנהגתו של יוניטס, הקולטס ניצחו את ה[[ניו-יורק ג'יאנטס]] 23-17 בעזרת ניקוד זהב בהארכה. זה היה המשחק הראשון שניכנס להארכה בתולדות ה-NFL, ולרוב מתיחסים אליו כ"המשחק הגדול ששוחק אי פעם". המשחק שודר ברחבי המדינה על-ידי רשת [[NBC]] ולו מיוחסת הצתת ההתלהבות והעניין בפוטבול מקצועני במהלך שנות [[ה-60]].
בשנת [[1959]] יוניטס נבחר ל-MVP של העונה. יוניטס הוביל את ה-NFL ביארדים במסירה (2,899), מסירות לטאצ'דאון (32) והשלמת מסירות (193) יוניטס ניבחר ל-MVP הפעם על-ידי אירגונים של AP ו-UPI. יוניטס וקבוצתו שוב זכו באליפות כאשר ניצחו את ניו-יורק הפעם בתוצאה 31-16.
 
בתחילת שנות [[ה-60]] התצמצם מאזן הניצחונות של הקולטס בגלל פציעות של שחקני מפתח כמו אלן אמשה, ריימונד ברי ולני מור. רצף המשחקים (47) של יוניטס עם לפחות מסירת טאצ'דאון אחד הסתיימה מול ה[[סיינט לואיס ראמס|לוס אנג'לס ראמס]] במחזור ה-11 של עונת [[1960]]. אחרי שלוש עונות עם יכולת ממוצעת בעלי הקולטס קארול רוזנבלום פיטר את וויב יובנק והחליף אותו בדון שולה, שבאותו זמן היה המאמן הצעיר ביותר בהיסטוריה של ה-NFL (בגיל 33). הקולטס סיימו עם מאזן 8-6 בעונתו הראשונה של שולה שהספיק רק למקום השלישי בחטיבה במערבית, אבל הקולטס סיימו את העונה עם הצהרת כוונות כשניצחו את שלושת משחקיהם האחרונים, העונה הייתה מוצלחת ליוניטס באופן אישי כשהוביל את הליגה ביארדים למסירה עם שיא אישי של 3,481 וכמו כן הוביל את הליגה בהשלמות מסירה עם 237 השלמות.
 
בעונת [[1964]] הקולטס חזרו לראשות החטיבה המערבית. לאחר הפסד במשחקם הראשון של העונה נגד ה[[מיניסוטה ויקינגס]]. הקולטס ניצחו עשרה משחקים רצופים וסיימו את העונה עם מאזן 12-2. העונה הייתה אחת המוצלחות של יוניטס כשהו מסיים עם 2,824 יארדים במסירה, ממוצע הליגה הטוב ביותר עם 9.26 יארד לניסיון מסירה, 19 מסירות לטאצ'דאון ורק 666 חטיפות כדור. הואלאחר הוכרזעונה זו יוניטס ניבחר שוב כל-MVP שלמטעם העונהAP ו-UPI. אך לעונה הייתה סיימות מאכזבת עם הפסד מפתיע לקליבלנד בראונס 27-0 במשחק האליפות של עונת 1964.
בעונה שהגיעה לאחר מכן, עונת 1965 הקולטס והפאקרס סיימו במאזן שווה והוחלט על משחק בין שתי הקבוצות שיחליט מי תיצג את החטיבה המערבית במשחק הגמר, הקולטס הפסידו בהארכה 13-10, חלק גדול מההפסד נבע משער שדה של דון צ'אנדלר שהשווה את התוצאה ליפני סוף המשחק, רבים מאמינים שהשופטים לא היו צריכים לאשר את שער השדה של צ'אנדלר. למרות הכל העונה של יוניטס הייתה טובה, עונה בה הוא מסר ל 2,530 יארדים 23 טאצ'דאונים וסיימם אם [[רייטינג מוסר]] הכי גבוה בליגה (97.1). באותה עונה יוניטס ניפצע במחזור ה-12 במשחק מול שיקאגו, הקווטרבק המחליף גארי קוזו ניפצע בשבוע לאחר מכן, וה[[רץ האחורי]], טום מטה שיחק כ[[קווטרבק]] במשחק האחרון לעונה ובמשחק ההפסד בגרין ביי.
לאחר ששוב סיימו במקום השני בעונתבעונה 1966,הקודמת. הקולטס התאוששו וסיימו בעונת [[1967]] במאזן של 11-1-2 מאזמן השווה למאזנם של הראמס שהיה הטוב ביותר בליגה. יוניטס שוב הוכרז כ-MVP והוביל את הליגה באחוזי השלמה עם 58.5 אחוז כמו כן הוא מסר ל-3,428 יארד ו-20 טאצ'דאונים. יוניטס בסיום העונה שוב הוכרז כ-MVP מטעם הארגונים AP ו-UPI (פעם שלישית), וכמו כן הוכרז כ-MVP בפעם השניה מטעם ארגון NEA . העונה שוב הסתיימה באכזבה, משום שהקולטס לא הגיעו לפליי-אוף ארבעה הקבוצות (שהופעל זה השנה הראשונה על-ידי הליגה) בגלל הפסד לראמס במשחק סיום העונה 34-10, המשחק שניקבע כשובר שיויון.
 
יוניטס פספס את רוב עונת [[1968]] בגלל פציעות חוזרות במרפק, אך הקולטס עם הקווטרבק המחליף ארל מורל (שקיבל גם את תואר הMVP) בכל זאת השיגו מאזן 13-1 שהיה הטוב בליגה. למרות שהיה פצוע רוב העונה יוניטס עלעלה מהספסל לשחק ב[[ספורבול III]], משחק בו [[ג'ו ניימת']] הביא את הניצחון לג'טס והפתיע את הקולטס החזקים יותר. ההכנסה של יוניטס הייתה ניסיון נואש לזכות שוב ביתרון של קבוצות ה-NFL מול הכוכב העולה מה-[[AFL]]. יוניטס עזר לקולטס להבקיע טאצ'דאון ברבע הרביעי. למרות שעלה לשחק רק ברבע הרביעי יוניטס השיג יותר ירדים במסירה מחברו לקבוצה מורל שפתח. בשנת 1970 יוניטס עזר לקולטס להגיע ל[[סופרבול V]], הוא יצא מהמשחק לאחר שנפגע כשהשלים מסירה ל-75 יארד וטאצ'דאון (וקבע שיא סופרבול לאותה תקופה). מסירה שעזרה לקבוצה לנצח. בשנת [[1971]] יוניטס הוביל את קבוצתו לגמר ה-[[AFC]] אך הפסיד ל[[מיאמי דולפינס]] 21-0.
 
יוניטס היה מעורב רק בעוד "עימות" אחד עם ג'ו ניימת' אחרי המשחק ביניהם ב-1970 בעונה הסדירה (הקולטס ניצחו 29-22, במהלך האחרון של המשחק ניימת' שבר את מפרק כף היד), אותו מפגש אחרון התקיים ב-24 לספטמבר 1972 בממוריאל סטדיום, יוניטס זרק ל-376 יארדים ושלושה טאצ'דאונים אך ניימת' שוב הפתיע כאשר זרק ל-496 יארדים ולשישה טאצ'דאונים, בסופו של דבר הג'טס ניצחו 44-34, זה היה הניצחון הראשון של הג'טס על בולטימור מאז האיחוד בשנת 1970.