כלל הברזל של האוליגרכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטל את ההגנה על כלל הברזל של האוליגרכיה: עבר זעם
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארצות הברית; שווייץ; טלוויזיה;
שורה 23:
מיכלס טוען, כי קיימים בחברה תהליכי נגד, אותם יש לחזק על מנת לצמצם תהליך זה. מיכלס ממעט לציין מהם המנגנונים הללו. אך ניסיונות חקיקה ברחבי העולם ותהליכים ארגוניים שונים, הראו יכולת לשמר ארגונים יותר דמוקרטיים.
 
* '''קידום תקשורת מבוזרת ורב-כיוונית''': על ידי קידום [[תקשורת]] ציבורית שאינה נשלטת בידי המנהיגות, ניתן לייצר שיח ציבורי סביב התנהלות ההנהגה, ובכך לבקר אותה לחיוב או לשלילה. אם גם יוקמו מנגנוני סנקציה, יוכל הציבור לכפות את דעתו על המנהיגות. תקשורת שאינה נשלטת על ידי גורמים מרכזיים, כמו באינטרנט, עדיפה על תקשורת הנמצאת בשליטה מרכזית, כמו ה[[טלויזיהטלוויזיה]] וה[[רדיו]]. כך יווצר מצב שבו כל אחד יוכל להביע את דעתו ולבקר את המנהיגות.
 
* '''חקיקה עוקפת נציגים''': במדינות בארה"בבארצות ובשוויץהברית ובשווייץ נהוג לאפשר לציבור להציע חוקים. במידה והחוקים הללו מתקבלים בהצבעת רוב, החוקים הללו מחייבים את הנציגים. בצורה כזאת יכול הציבור לאכוף את דעתו על האוליגרכיה, ולמנוע ממנה להיות המחוקקת היחידה.
 
* '''היכולת להטיל סנקציות על מנהיגות הארגון''': בעמוד 40 בספר (במהדורת ה-PDF שמופיעה למטה), מיכלס כותב שהציבור מוותר על הזכויות שלו בגלל אפתיה. בעוד הוא נדרש לשלם למנגנון התנועה, כדי לקיים את התנועה, הציבור עצמו נעדר כל יכולת לשלוט בהנהגה שלו, או להטיל עליה סנקציה.