אניאגרם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיניתי מ'כלדהלן' ל'כ'''דל'''הלן
הסרת הבלים
שורה 13:
 
סמל האניאגרם, על-פי המסורת של [[הדרך הרביעית]], מייצג שני חוקים קוסמיים יסודיים: '''שילוב''' (קומבינציה, הידוע גם כחוק של שלושת השלשות) ו'''תהליך''' (פרוצס, הנקרא גם חוק השבע). שילוב הוא ההתקלויות של אותם הכוחות החוברים יחדיו ליצירת מאורע חדש. חוק התהליך הוא הקובע את הסדר בו הדברים מתרחשים.
 
את התפתחות האניאגרם מהדרך הרביעית ניתן לשחזר מהכתבים של תלמידיו של גורדייף, ביניהם: [[פטר דמיינוביץ' אוספנסקי]], [[מוריס ניקול]], [[ג'ון גודולפין בנט]] ו[[רודני קולין]]. אלו פתחו את רעיונותיו של גורדייף ותרמו כתבים מקוריים לנושא.ישנו ארגון, המחשיב את עצמו כסמכות בדרך הרביעית, הנושא את שמו של גורדייף וטוען כי הינו חוטר ישיר מהשורש של גורדייף בעצמו. הארגון משמר את המוזיקה והתנועות האותנטיות שאסף גורדייף וממשיך בעבודה מקורית בנוגע לדרך הרביעית ולאניאגרם. לאחרונה, אגודת החברים, The Fellowship of Friends, ארגון תחת הנהגתו של רוברט ארל ברטון, הרים את הכפפה שזרק גודרייף בהתייחסותו הקצרה ל"טיפוסי גוף" (Body Tyes) ופיתח אותה לתורה שלמה, וכך חוטר שני יצא מהשורש. הראשון שהציג מערכת כזו של טיפוסי-גוף היה דווקא רודני קולין, במסגרת "תאוריה על השפעה שמימית" שאותה פיתח. רוב התאוריות שלו מתייחסות לשבעה טיפוסים המקבילים לשבע בלוטות אנדוקריניות. מספר ספרים יצאו בנושא טיפוסי-גוף והאניאגרם; הראשון שבהם, שגרם לעלית הפופולריות של האניאגרם בקרב הציבור הרחב, ב-1980; ביניהם: "Body Types: The Enneagram of Essence Types" של ג'ואל פרידלנדר, "Human Types: Essence and the Enneagram" מאת סוזן זאנוס ו-"On the Elephant's Knee" לתומס. מ. אסלי.
 
==האניאגרם של האישיות==
שורה 20 ⟵ 18:
 
החל משנות ה-70 של המאה ה-20, התאוריות של איצ'זו אומצו ופותחו בידי מספר אנשים אחרים, הבולט שבהם הוא הפסיכיאטר ה[[צ'ילה|צ'ילאי]], קלאדיו נאראנג'ו ומספר מתלמידיו האמריקאים, כולל מספר נזירים ישועים שלימוד את האניאגרם בסמינרים.
 
בשונה מהטיפוסים האישיותיים של [[גלגל המזלות|גלגל המזלות]] (בו הסמלים המזווגים לאדם נקבעים לפי תאריך הלידה), הטיפוס האניאגרמי של אדם (לעתים נקרא גם Enneatype) נקבע ביעילות על ידי תהליך זהיר של התבוננות עצמית. האניאגרם מציין תשעה טיפוסים שונים ומראה כיצד טיפוסים אלו מגיבים תחת לחץ או בתנאי שגשוג ופריחה. מספר רב של אסכולות ומערכות לימוד שונות מלמדים את האניאגרם ככלי לידיעה עצמית, כדרך המובילה אותנו בשבילי המודע וחושפת בפנינו את המשחקים והתחבולות המשמשות טיפוסי אישיות שונים, וכמיתר המרים את הפרגוד וחושף בפנינו את המהות הייחודית של כל טיפוס אניאגרמי.
 
פעמים רבות תשעת הטיפוסים מקבלים כינויים התואמים את התכונות הבולטות שבהם. כינויים כאלו אינם מספיקים בשביל לתפוס את מלוא התכונות הגלויות והחבויות המאפיינות כל טיפוס ואת המשמעות שלהן. למרות שהבנה מלאה של המערכת דורשת לימוד מעמיק של האניאגרם ומתחדדת ומתחדשת אפילו בימים אלו, כמה תיאורים תמציתיים של הטיפוסים השונים הם כדלהלן (לחץ על המספר בשביל לקבל תיאור מעט יותר מלא של הטיפוס):
 
*[[תמונה:PerfectionistENNEAGR.jpg|ימין|40px]] '''[[אחד (אניאגרם)|אחד]]''': ''מתקן, מבקר, פרפקציוניסט'' - טיפוס זה ממוקד על הגינות. אחד-ים יכולים להיות חכמים, סלקטיבים ומעוררי השראה ברדיפתם אחר האמת. הם גם נוטים להפריד את עצמם מהפגמים שלהם, או מה שהם מחשיבים כפגמים שלהם (רגשות שליליים למשל); דבר הגורם לאחד-ים להיות צבועים וביקורתיים יתר-על המידה כלפי אחרים, מחפשים להתכסות במידה הטובה כדי להסתיר את מידותיהם הרעות. הפחד הגדול ביותר של האחד-ים הוא למצוא פגם בעצמם, שאיפתם הגדולה ביותר היא להגיע שלמות. כך, ה"חטא הגדול" של האחדים הוא ''זעם'', וה"רעיון הקדוש" שלהם או מהותם ''שלמות מלאה''. תחת תנאי לחץ האחדים מראים את התכונות הטיפוסיות של טיפוס מספר ארבע, בעוד שבסביבה המתאימה לפריחתם תכונות של טיפוס מספר שבע.
 
*[[תמונה:Giver.jpg|ימין|30px]] '''[[שתיים (אניאגרם)|שתיים]]''': ''מסייע, נותן, מטפל'' - שתיים-ים, במיטבם, הם מלאי חמלה, מלאי התחשבות ונדיבים באופן מעורר פליאה. אך הם יכולים גם לנטות להתנהגות [[פסיבית-אגרסיבית]] לדבקיות ולמניפולציות. תשוקתם הגדולה ביותר של השתיים-ים הם להיות נאהבים ושיזדקקו להם או לעזרתם, ביעותם הגדול ביותר הוא להיות לא-ראויים לאהבה. כך, "חטאם הגדול" הוא ''גאווה'' בעוד ש"רעיונם הקדוש" או מהותם הוא ''נכונות של צדיק''. תחת תנאי לחץ השתיים מראים את התכונות האופייניות לטיפוס שמונה, בעוד שבסביבה המעודדת את שגשוגם הם מציגים תכונות אופייניות לטיפוס ארבע.
 
*[[תמונה:Performer.jpg|ימין|40px]] '''[[שלוש (אניאגרם)|שלוש]]''': ''הישגי, ביצועי, מצליחן'' - סתנגלניים כמעט לכל שינוי, יהא זה גדול או קטן. חלקם הולכים בעולם עם ביטחון עצמי מלווה בשפע אותנטיות; אחרים לובשים סדרה של מסכות בציבור, מתנהגים בדרך בה הם חושבים כי ישיגו את מירב הנהוני הראש המעידים על כך שהחברה מרוצה מהם, ומאבדים בתהליך את זהותם העצמית. אין דבר המניע אותם יותר מהרצון להצלחה או מהרצון להיתפס כמצליחנים בעיני החברה. כך, "חטאם הגדול" של השלוש-ים הוא ''הונאה'' בעוד "רעיונם הקדוש" או מהותם הוא ''החוק הקדוש''. תחת תנאי לחץ שלוש מציגים תכונות האופייניות לתשע, בעוד בסביבה המתאימה לגדילתם הם מגלים את תכונותיהם המייצגות של טיפוס שש.
 
*[[תמונה:Tragic_Romantic.jpg|ימין|50px]] '''[[ארבע (אניאגרם)|ארבע]]''': ''רומנטי, אינדיבידואל, אומנותי'' - מונעים מהדחף להבין את עצמם ולמצוא את מקומם בעולם, ארבע-ים לרוב מפחדים שהם חסרי זהות או ייחוד. לכן, הם מאמצים את האינדיבודאליזם ולרוב חוצבים יצירתיות ואינטואיציה ממעמקי לבם. מצד שני, יש להם את הצורך לסגת אל עצמם כדי להפנים, מחפשים נואשות אחר דבר-מה אותו הם לעולם לא מוצאים, וכך יוצרים מעגל סגור הסובב סביב דיכאון. המוזיקאי המיואש והצייר המיוסר הם לרוב סטראוטיפים של טיפוס ארבע. ה"חטא הגדול" של הארבע הוא ''קנאה'' ו"רעיונם הקדוש" או מהותם הוא ''מקוריות אמיתית''. כאשר לחוצים, ארבע-ים מראים תכונות של שתיים-ים אך בסביבה המספקת דשן לפרחי-מהותם הם מציגים מאפיינים של האחד-ים.
 
*[[תמונה:ObserverENNEAGR.jpg|ימין|40px]] '''[[חמש (אניאגרם)|חמש]]''': ''צופה, הוגה, חוקר'' - המוטיבציה העיקרית של החמש-ים היא התשוקה להבנה של העולם מסביבם, במיוחד במונחים של עובדות. מכיוון שגדלו להאמין כי הם נמדדים במונחים של תרומותיהם, חמש-ים למדו לסגת, לצפות בעין חדה ולדבר רק כשהם יכולים להרעיד את העולם (או לפחות את שומעיהם) עם תצפיותיהם. לעתים זה בדיוק מה שהם עושים. מצד שני, ידועים חמש-ים אֲחָדים הנסוגים מן העולם, מסייפים מעליהם קשרים חברתיים באבחות ציניות חדות, ונהפכים למעין נזיר מתבודד. חמש-ים מפחדים להיות בלתי-כשירים או חסרי תועלת, וחושקים להיות ידעניים וקומפטנציים מעל לכל. אם כך, "חטאם הגדול" הוא ''חמדנות'' (Avarice), בעוד "רעיונם הקדוש" או מהותם הוא ''ידיעת הכל''. תחת לחץ חמש מבטאים איכויות של שבע-ים, ואילו בתנאי שגשוג איכויות של שמונה-ים.
 
*[[תמונה:Devil's_Advocate.jpg|ימין|40px]] '''[[שש(אניאגרם)|שש]]''': ''נאמן, פרקליטו של השטן, סנגור'' - מעל לכל, שש-ים עורגים אחר יציבות. הם מפגינים נאמנות קשיחה ואחריות, אך אחרי שהורגזו, הם לא מהירים לבטוח בשנית. הם נוטים לחרדה קיצונית ולהתנהגות [[פסיבית-אגרסיבית]]. אין דבר המפחיד אותם יותר מחוסר בתמיכה ובהכוונה. ישנם שני סוגים של שש-ים, פובּים וקאונטר-פובּים. לשש-ים פובּים תהיה נטייה לברוח או להתחבא מהפחדים שלהם, בעוד שלשש-ים הקאונטר-פובּים יש נטייה להתעמת ולהלחם בפחדים האמורים. כך, "חטאם הגדול" של השש-ים הוא ''פחדנות'' ואילו "רעיונם הקדוש" או מהותם הוא ''כוח ואמונה שלמים''. בתנאי לחץ שש-ים מראים את תכונותיהם של השלוש-ים, אך בתנאי צמיחה ושגשוג את תכונותיהם של התשע-ים.
 
*[[תמונה:EpicureENNEAGR.jpg|ימין|40px]] '''[[שבע (אניאגרם)|שבע]]''': ''נלהב, הרפתקאן, חומרני, אנין-טעם'' - שבע-ים מדלגים מפעילות אחת לאחרת עם כל האנרגיה וההתלהבות האופייניים לילד הנצחי. במיטבם, הם מתמוגגים מההנאות השונות והפלאות שיש לחים להציע, באמת ובתמים "חיים את הרגע"; אך בתקופות שחורות הם רצים, אחוזי תזזית, מפעילות חדשה אחת לאחרת, בפחד מתמיד מאכזבה שלא מניח להם להנות מאף אחת מן הפעיליות. שבע-ים מפחדים מחוסר יכולת לתמוך בעצמם או ברצונם לחוות את החיים על-כל עשרם. כך, "חטאם הגדול" הוא ''גרגרנות'' בעוד ש"רעיונם הקדוש" או מהותם הוא ''חכמה, עבודה ותוכנית שלמות''. בתנאי לחץ הם מגלים את תכונותיהם של האחד-ים, בתנאי לבלוב הם מראים תכונות של החמש-ים.
 
 
*[[תמונה:Boss.jpg|ימין|40px]] '''[[שמונה (אניאגרם)|שמונה]]''': ''מנהיג, מגן, קורא-תיגר'' - שמונה-ים מונעים על ידי צדק והרצון להיות צודקים. הם דואגים לגבי הגנה-עצמית ושליטה. שמונה-ים הם מנהיגים מבטן ומלידה, הם עשויים לחבוש את הכתר בכבוד ולשרת את המטרה בהתלהבות, או דיקטטוריים, מניפולטיביים, חסרי כל ריסון, ומוכנים להרוס כל דבר שיעמוד בדרכם. שמונה-ים מחפשים שליטה על חייהם וגורלם ומפחדים להיפגע או להישלט בידי אחרים. "חטאם הגדול" הוא ''תאווה'' ו"רעיונם הקדוש" או מהותם הוא ''האמת המלאה''. כשהם לחוצים, שמונה-ים מגלים את תכונותיהם של החמש-ים, בעוד בפריחתם את תכונותיהם של השתיים-ים.
 
*[[תמונה:Mediator.jpg|ימין|60px]] '''[[תשע (אניאגרם)|תשע]]''': ''מגשר, משכין-שלום, משמר'' - תשע-ים נשלטים בידי האמפתיה שלהם. במיטבם הם חדי-עין, מהירי-תפיסה, עדינים, מרגיעים ונמצאים בשלום והרמוניה עם העולם. מצד שני, הם מעידיפים להימנע מעימותים ולכן יסכימו למשאלותיהם של אחרים בשוויון-נפש או שיסגו, בנטייה כלפי אי-פעילות. הם מפחדים מעימותים, הנגרמים מיכולתם להבין בו-זמנית כמה נקודות-מבט סותרות, ומחפשים שקט ושלווה מעל לכל. כך, "חטאם הגדול" הוא ''עצלות'' (Sloth), "רעיונם הקדוש" או מהותם ''אהבה שלמה''. כשהם לחוצים הם מראים את התכונות האופייניות לשש-ים וכשהם פורחים את אלו האופייניות לשלוש-ים.
 
==כנפיים==
בשיעור מסוים, אפשר לראות את התכונות והמאפיינים של תשעת טיפוסי האישיות של האניאגרם כחופפים בעיגול (העיגול של האניאגרם). לדוגמה, תצפיות מציעות, שטיפוסי האישיות ה"אחד-ים", נוטים לגלות כמה מאפיינים של הטיפוסי האישיות ה"תשע-ים" וה"שתיים-ים". שני הטיפוסים מכל צד של טיפוס, בדרך-כלל נקראים ה'''כנפיים''' של אותו הטיפוס (כך מצד אחד של ה"אחד-ים" נמצאים ה"שתיים-ים" ומהצד השני ה"תשע-ים"; לכן, ה"שתיים-ים" וה"תשע-ים" הם ה''כנפיים'' של ה"אחדי-ים"). היבט זה של האניאגרם, הוצע לראשונה על ידי קלאודיו נאראנז'ו ופותח על ידי מורים יישועים. עם-זאת, מספר תאוריות של האניאגרם אינן מכירות בכלל או שאינן נותנות כל חשיבות להיבט זה של האניאגרם.
 
מספר תאורטיקנים סבורים כי כנף אחת (הווה אומר, מצד אחד של הטיפוס האישיותי) תהיה לעד יותר דומיננטית ואקטיבית בדינמיקה של הטיפוס, בעוד אחרים מאמינים כי לשתי הכנפיים יכולה להיות פחות או יותר אותה החשיבות, בהתחשב בנסיבות חייו של הטיפוס.
 
 
==נקודות מתח וביטחון==
הקווים הפנימיים, היוצרים את המשולש והמשושה, מצביעים על הזרימה הפסיכולוגית המתרחשת באדם החווה מתח או ביטחון. מסיבה זו, הנקודות הסדורות נקראות לעתים 'נקודות לחץ' ו'נקודות ביטחון'.
 
לפי משנתו של דון ריסו, הקווים מצביעים גם על מה שהוא קורא 'כיוונים של אינטגרציה' למצב פסיכולוגי בריא יותר, וה'כיוונים של דיסאינטגרציה' למצב פסיכולוגי המזיק לבריאות.
 
רצף נקודות המתח הוא (משמאל לימין) 1-7-5-8-2-4-1 בשביל המשושה, ו-(משמאל לימין) 9-3-6-9 בשביל המשולש. רצף נקודות הביטחון הוא בדיוק בסדר ההפוך (1-4-2-8-5-7-1 בשביל המשושה, 9-6-3-9 בשביל המשולש (שניהם משמאל לימין)). רצפים אלה נמצאים במחזוריות בפיתוח העשרוני של מספרי האניאגרם המחולקים ב-3 או ב-7; המספרים החשובים למערכת של [[גורדייף|גורדג'ייף]] (1/7 = 0.1428571...; 1/3 = 0.3333..., 2/3 = 0.6666..., 3/3 = 0.9999...).
 
רצפים אלו מסומנים לרוב בעזרת חצים מטיפוס לטיפוס, על הקווים הפנימיים בסמל האניאגרם.
 
ההבנה המסורתית של נקודות המתח ונקודות הביטחון היא שכשאר אנשים נמצאים בסביבה רגועה או בטוחה הם ייטו להפגין תכונות והיבטים של הטיפוסים המתאימים ל'כיוון' של נקודות הביטחון, ותכונות המתאימות לטיפוסים ב'כיוון' השני כאשר הם לחוצים או עצבניים. כך, כשטיפוס מספר אחד, לדוגמה, נמצא במצב רגוע או בטוח הוא ייטה לגלות כמה מהתכונות החיוביות של טיפוס מספר שבע (הגיוני, מכיוון שאחד-ים נוטים מאוד לרסן את עצמם, בעוד שבע-ים נותנים לעצמם להנות מהרגע). מהצד השני, כשטיפוס מספר אחד לחוץ או עצבני, הוא יבטא כמה מהתכונות השליליות של טיפוס מספר ארבע (בייחוד את הבחינה-עצמית באופן אובססיבי; הם גם חולקים כמות מסוימת של תיעוב-עצמי וריסון-עצמי).
 
הבנה נפוצה אחרת היא שאנשים יכולים להרגיש ולבטא גם את הצדדים השליליים וגם את החיוביים של שני הכיוונים, בהתאם לנסיבות.
 
 
==תת-טיפוסים אינסטינקטיביים==
כל טיפוס מתחלק גם לשלושה תת-טיפוסים אינסטינקטיביים - ה'משמר עצמי', 'אינטימי' ו-'חברתי'. מכיוון שכל נקודה על האניאגרם היא שונה, אפשר לחשוב כי יש לה נטייה כלפי תת-טיפוס כזה או אחר. אך התבוננות חדה והבנה עמוקה דרושים בשביל לקבוע את התת-טיפוס האינסטינקטיבי של אחד.
 
*תת-טיפוס ה'משמר העצמי' מקדיש את רוב תשומת-הלב לתנאים הפיזיים הדרושים להישרדות.
*תת-טיפוס ה'אינטימי' מרוכז בעיקר על אינטימיות במערכות יחסים של אחד-לאחד.
*תת-טיפוס ה'חברתי' דואג בעיקר לאחרים, בקבוצות ובקהילות.
 
 
==קבעונות אגו וחטאים גדולים==
שבעה מטיפוסי האישיות של האניאגרם קושרו עם [[שבעת החטאים]] ושניים נוספים, ''הונאה'' ו''פחד'', נכללו וכך הגיעו לתשעה.
 
*אחד – [[זעם]] במובן של תסכול כתוצאה מעבודה קשה בשביל לעשות דברים כראוי, בעוד שלשאר העולם לא אכפת מעשיית דברים נכון, ולא מעריך את המאמץ וההקרבות שנעשו.
*שתיים – [[גאווה]], כמו בניפוח עצמי של האגו, במובן של ראיית העצמי כהכרחי לחלוטין בשביל אחרים; להם אין כל צרכים בעוד העולם צריך אותם.
*שלוש – [[הונאה]], בהצגה המסולפת של העצמי על ידי שיווק והצגה של תמונה התהיה מוערכת על ידי אחרים בניגוד להצגה אותנטית של העצמי.
*ארבע – [[קנאה]] באדם אחר המזכיר לקנאי כי הוא לעולם לא יוכל להיות אותו אדם, ובכך מעורר את תחושות הפגמים העצמיים.
*חמש – [[חמדנות]] במובן של אגירת מקורות במטרה לצמצם צרכים מעולם הלוקח יותר מאשר נותן, עם התוצאה של בידוד העצמי מהעולם.
*שש – [[פחד]], לרוב בצורה של חרדה כללית שאינה נובעת ממקור מסוים אך עלולה לזהות אחד כתוצאה מהשלכה פסיכולוגית, ייתכן כי רואים אויבים או סכנות היכן שאין כאלה.
*שבע – [[גרגרנות]], לא במובן של אכילת יתר, אלא במובן של בחינת כל הדברים והחוויות שיש לעולם להציע (רוחב) ולא לקחת את הזמן בשביל התנסויות עשירות יותר (עומק).
*שמונה – [[תאווה]], במובן של רצון ליותר ממה שמגרה את חושיו של אדם זה, מעבר לנקודה בה רוב האנשים ירגישו מוצפים או מוכרעים ויעצרו.
*תשע – [[עצלות]] בחיפוש אחר מערכת אמונות אישית ולכן בחירה באסטרטגיה פחות בעייתית של פשוט ללכת עם הזרם.
 
 
==סוגיות מחקר==
בין השאר, כתוצאה לחילוקי דעות בין מורים שונים בדרך בה הם מבינים את מאפייני תשעת הטיפוסים וצדדים אחרים, יותר תאורטיים, של האניאגרם והדינימיקה של האניאגרם, נשמעים קולות הטוענים לעוד מחקר בנושא בשביל לבחון את האניאגרם כטיפולוגיה מוצדקת באופן אמפירי.
 
בעוד יש הטוענים כי [http://similarminds.com/enneagram_nfo.html המחקר הנוכחי] אינו תומך באנאיאגרם כבר-תוקף (במיוחד בכל הנוגע ל''כנפיים'' ול''נקודות הביטחון והמתח''), אחרים מאמינים כי זה רק בגלל שלא ניתן למדוד באופן אמפירי את טבעו המורכב וה'רוחני' של האניאגרם.
 
מחקר הפורסם לאחרונה (2005) המבוסס על שאלון אינדיקטור האישיות שפותח על ידי דון ריסו וראס האדסון [http://www.enneagraminstitute.com/research.asp] טוען שהצליח להראות כי תשעת הטיפוסים "קיימים ונכונים באופן אובייקטיבי".
 
בכל הנוגע למוח, לפחות שלושה מודלים שונים הוצעו כדי לבסס את האניאגרם באופן ניורולוגי:
 
* אסימטריה באונה הפרה-פרונטלית ופעילות באמיגדלה
* המוח המשולש
* שונות בפעילות הניורוטרנסימטורים
 
בקשר לתאוריה הראשונה, ספר חלקי בשם "[http://petersavich.com/PersonalityAndTheBrain/ Personality and the Brain]" פורסם ברשת להורדה חינמית בדצמבר 2005. ספר זה, פורסם על ידי מי שמתאר את עצמו כ"האקר", מציג מודל המקשר את האניאגרם עם ממצאים אחרונים במדע הניורולוגיה בנוגע לאסימטריה באונה הפרה-פרונטלית (Prefrontal cortex או לעתים PFC) וב[[אמיגדלה|אמיגדלה]].
 
בנוגע למודל השני, [http://www.ahigherporpoise.com/7.html The Enneagram and the Triune Brain] מציע תאוריה שונה על האניאגרם והניורולוגיה. המאמר פורסם לראשונה ב-Enneagram Monthly באוקטובר 2000 ומקשר בין האניאגרם ובין תיאורית המוח המשולש של Paul MacLean.
 
אך בשנת 1966, בספרו ''The Emotional Brain: The Mysterious Underpinnings of Emotional Life'' (בעמודים 92-103 בגרסת הכריכה הרכה) הניורולוג Joseph E. LeDoux דוחה את מודל המוח המשולש של מ'קלין, בטענה שמקלין מגביל את הפונקציות הרגשיות למה שמקלין מכנה [[המערכת הלימבית]]. לה'דוקס מסביר שהפונקציות הרגשיות אינן מוגבלות למערכת הלימבית (לדוגמה, גם לאזורים מסוימים ב-Neocortex יש תפקידים מגוונים בעניין); ובכיוון ההפוך, המערכת הלימבית לא מוגבלת לפונקציות רגשיות (למשל, אזורים מסוימים במערכת מבצעים גם תהליכים [[הכרה|קוגניטיביים]]). אם ביקורותיו של דה'לוקס על המודל של מקלין הן נכונות, הן יסתרו וכך יפטרו את המודל השני הזה כבסיס שימושי לאניאגרם ולניורולוגיה.
 
לבסוף, המאמר [http://www.enneagraminstitute.com/articles/NArtTina.asp The Enneagram and Brain Chemistry] מציע את המודל השלישי, לפיו ההבדלים בין הטיפוסים באניאגרם נגרמים מהבדלים ברמות הפעילות של [[מוליך עצבי|הניורוטרנסמיטורים]] [[סרוטונין]], [[נוראדרנלין]] ו[[דופמין]].
 
==ביקורת==