פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
זוטות
התגלית הראשונה הייתה [[חוק שימור החומר]], אשר ניסח [[אנטואן לבואזיה]] ב-[[1789]], וקובע כי סך המסה בתגובה כימית נשאר קבוע, כלומר למגיבים אותה מסה כוללת כמו לתוצרים.<ref name="Lavoisier">Weisstein, Eric W. "[http://scienceworld.wolfram.com/biography/Lavoisier.html Lavoisier, Antoine (1743-1794)]." ''scienceworld.wolfram.com.''</ref> דלטון הסיק מחוק זה כי החומר אינו ניתן להשמדה.
 
התגלית השנייה הייתה [[חוק היחסים הקבועים]]. את החוק ניסח הכימאי הצרפתי [[ז'וזף לואי פרוסט]] ב-[[1799]].<ref name="proust">Proust, Joseph Louis. "[http://web.lemoyne.edu/~GIUNTA/proust.html Researches on Copper]", excerpted from ''Ann. chim.'' 32, 26-54 (1799) [as translated and reproduced in Henry M. Leicester and Herbert S. Klickstein, A Source Book in Chemistry, 1400-1900 (Cambridge, MA: Harvard, 1952)].</ref> לפי חוק זה, אם תרכובת מתפרקת למרכיביה היסודיים, אזי המסות של המרכיבים יהיו תמיד באותו יחס, ללא קשר לכמות או למקור של התרכובת המקורית. כך לדוגמה, אם מפרקים [[מים]] למרכיביהם, [[חמצן]] ו[[מימן]], מסת החמצן הנוצר היא תמיד פי שמונה ממסת המימן הנוצר, מכיוון שמולקולתש[[מולקולה|מולקולת]] המים מכילה אטום חמצן שמסתו 16 יחידות אטומיות, ושני אטומי מימן שמסתם 1. פרוסט יצר [[נחושת|נחושת פחמתית]] במספר רב של דרכים, ומצא שבכל פעם המרכיבים היו באותה כמות יחסית כפי שהיו כאשר הוא פירק נחושת פחמתית טבעית.
 
דלטון למד את עבודתו של פרוסט והרחיב אותה באמצעות פיתוח [[חוק היחסים הכפולים]]: אם שני יסודות עשויים ליצור יותר מתרכובת אחת, אזי היחסים בין המסות של היסוד השני, כאשר הן משתלבות עם מסה קבועה של היסוד הראשון, יהיו יחסים של [[מספר שלם|מספרים שלמים]] קטנים. זוג אחד של תגובות אשר חקר דלטון היו צירופים של "אוויר חנקני", אשר ידוע כיום כ[[תחמוצת החנקן]] (NO), עם [[חמצן]] (O<sub>2</sub>). תחת תנאים מסוימים, גזים אלו הרכיבו תוצר שהיה בלתי ידוע בזמנו, אשר כיום ידוע כי היה [[דו-תחמוצת החנקן]] (NO<sub>2</sub>) - ביחס צירוף מסוים:
 
=== המודל הקוונטי של האטום ===
[[תמונה:Bohratommodel.svg|ימיןשמאל|ממוזער|[[מודל בוהר]] של האטום]]
[[תמונה:neon orbitals.JPG|שמאל|ממוזער|300px|חמשת ה[[אורביטל אטומי|אורביטלים האטומים]] של אטום נאון, מופרדים ומסודרים משמאל לימין בסדר אנרגיה עולה, כאשר שלושת האורביטלים הימנים הם [[ניוון (פיזיקה)|שווי אנרגיה]]. כל אורביטל מכיל עד שני אלקטרונים אשר קיימים רוב הזמן באזורים המיוצגים על ידי הבועות הצבעוניות. כל אלקטרון קיים במידה שווה בשני אזורי האורביטל, אשר מוצגים כאן בצבעים שונים רק על מנת להבהיר שלשניהם מופע גלי שונה.]]
[[המודל הפלנטרי]] של האטום סבל ממספר בעיות. ראשית, לפי [[נוסחת לרמור]] של [[תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית]], [[מטען חשמלי|חלקיק טעון]] מואץ פולט [[גלי רדיו|גלים אלקטרומגנטיים]]; מכאן שחלקיק בעל מטען חשמלי, כגון האלקטרון, יאבד אנרגיה בקצב קבוע וינוע במסלולים קרובים יותר ויותר לגרעין, עד שיתנגש בו תוך שבריר שנייה. תופעה נוספת שהמודל הפלנטרי לא הצליח להסביר היא מדוע אטומים מעוררים פולטים קרינה ב[[ספקטרום פליטה|ספקטרום]] שאינו רציף - כלומר, רק באורכי גל מסוימים.
 
אחד ממבקריו, [[מקס בורן]], שיער כי פונקציית הגל של שרדינגר לא תיארה את האלקטרון, אלא את כל המצבים האפשריים שלו, ולכן ניתן להשתמש בה על מנת לחשב את ההסתברות למציאת אלקטרון בכל מיקום נתון מסביב לגרעין.
<ref>Mahanti, Subodh. "[http://www.vigyanprasar.gov.in/scientists/MBorn.htm Max Born: Founder of Lattice Dynamics]."</ref>
 
[[תמונה:neon orbitals.JPG|שמאל|ממוזער|300px|חמשת ה[[אורביטל אטומי|אורביטלים האטומים]] של אטום נאון, מופרדים ומסודרים משמאל לימין בסדר אנרגיה עולה, כאשר שלושת האורביטלים הימנים הם [[ניוון (פיזיקה)|שווי אנרגיה]]. כל אורביטל מכיל עד שני אלקטרונים אשר קיימים רוב הזמן באזורים המיוצגים על ידי הבועות הצבעוניות. כל אלקטרון קיים במידה שווה בשני אזורי האורביטל, אשר מוצגים כאן בצבעים שונים רק על מנת להבהיר שלשניהם מופע גלי שונה.]]
 
מאחר שפונקציית גל כוללת זמן בנוסף למיקום, לא ניתן להפיק ממנה ערכים מדויקים הן עבור המיקום והן עבור ה[[תנע]] של חלקיק בכל נקודה נתונה בזמן; עיקרון זה ידוע כ[[עקרון אי-הוודאות]]. עיקרון זה סתר את מודל בוהר, עם המסלולים המעגליים המסודרים והמוגדרים היטב שלו. המודל המודרני של האטום מתאר את מיקומי האלקטרונים באטום במונחים של הסתברויות. אלקטרון עשוי, באופן פוטנציאלי, להימצא בכל מרחק אפשרי מהגרעין, אך - בתלות ברמת האנרגיה שלו - נוטה להתקיים לעתים קרובות יותר באזורים מסוימים מסביב לגרעין מאשר מבאחרים. האזור בו הסיכוי למציאת אלקטרון מסוים הוא מירבי נקרא [[אורביטל אטומי]].
== ראו גם ==
* [[התאוריה הקינטית של הגזים]]
* [[מולקולה]]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
<div align="left" dir="ltr">
<references />
</div>
 
[[קטגוריה:היסטוריה של הפיזיקה]]