הבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים – הבדלי גרסאות

'''הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים''' (ב[[אנגלית]]: Bank for International Settlements, [[ראשי תיבות|ר"ת]] BIS) הוא [[ארגון בינלאומי]] של [[בנק מרכזי|בנקים מרכזיים]] "המטפח שיתוף פעולה בינלאומי בענייני מטבע ופיננסים ומשמש כבנק לבנקים מרכזיים."‏‏<ref>‏[http://www.bis.org/about/index.htm Bank for International Settlements - About BIS]‏</ref>. עבודתו של ה-BIS נעשית באמצעות תת-ועדות, מזכירות קבועה וכן ועידה כללית שנתית של כל חבריו. BIS אף מספק שירותי [[בנק]]אות המוגבלים אך ורק לבנקים מרכזיים, או לאירגוניםלארגונים בינלאומים, דוגמת BIS עצמו. מטה BIS נמצא בעיר [[באזל]] ב[[שווייץ]]. BIS נוסד על פי [[הסכמי האג]] משנת [[1930]].

[[בנק ישראל]] הצטרף כחבר לבנק להסדרי סליקה בינלאומיים ב-[[14 בספטמבר]] [[2003]] לאחר שממשלת ישראל החליטה לקבל את הזמנת BIS להצטרף לאירגון‏‏לארגון‏‏<ref>‏[http://israbank.gov.il/press/heb/030914/030914c.htm הממשלה אישרה את הצטרפות בנק ישראל כחברה בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים] באתר [[בנק ישראל]].‏</ref>.

==אירגוןארגון של בנקים מרכזיים==

כאירגוןכארגון המאגד בנקים מרכזיים ה-BIS שואף ל[[מדיניות מוניטרית]] צפויה ו[[שקיפות (מנהל)|שקופה]] יותר בין חבריו. בעוד שמדיניות מוניטרית נקבעת על ידי כל מדינה עצמאית, היא נתונה לביקורת של של הבנק המרכזי ובנקים פרטיים וחשופה לספקולציות העשויות להשפיע על שערי המטבע הזר וגורל כלכלת ה[[יצוא]]. מחדלים בעידכוןבעדכון מדיניותו המוניטרית של בנק מרכזי בהתאם למציאות המשתנה וביצוע רפורמות נדרשות במועד, ובמידת האפשר בתיאום על שאר חברי ה-BIS ו[[קרן המטבע הבינלאומית]], עלולים להוביל להפסדים בשיעור מיליארדי דולרים, בשעה שבנקים מנסים לקיים מדיניות במציאות של [[שוק חופשי]] אשר הוכחה כבלתי ריאלית בעבר. בנקים מרכזיים אינם קובעים מחירים באופן חד-צדדי, אלא מנסים לקבוע מטרות ולהתערב בשוק בזכות כוחם הפיננסי האדיר וסמכויות הפיקוח הנתונות בידיהם, כדי לעמוד ביעדי המטבע שנקבעו.