הבדלים בין גרסאות בדף "פקודת מניעת טרור"

מ
בוט החלפות: אש"ף; בג"ץ; ביטחון;
מ
מ (בוט החלפות: אש"ף; בג"ץ; ביטחון;)
עד שנת [[1980]] היו כל הסמכויות על פי הפקודה נתונות לשלטונות [[צה"ל]] ול[[שר הביטחון]], ואלו שמשו כמוציאיו לפועל של החוק. בשנת [[1980]] התקבל חוק לתיקון פקודת מניעת טרור, תש"ם-1980, שהעביר את הסמכויות על פי הפקודה ממערכת בתי הדין הצבאיים ושר הביטחון, למערכת בתי המשפט האזרחיים ול[[שר המשפטים]].
 
ב-[[5 באוגוסט]] [[1986]] נוסף לפקודה סעיף 4(ח), שאסר לקיים, בישראל או מחוצה לה, מפגש עם נציג של ארגון טרור. תיקון זה נודע בשם "חוק המפגשים", ונועד לאסור מפגשים עם נציגי [[אש"ף]], כמשתמע מדברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה מטעם הממשלה (בראשותו של [[שמעון פרס]]): "באחרונה תכפו ורבו מגעים של ישראלים עם פעילים או נציגים רשמיים של ארגוני מחבלים. דבר זה גורם לישראל נזק מדיני ובטחוניוביטחוני חמור, ואין להשלים עם תופעה זו"‏‏<ref>‏ה"ח 1742 מיום 8.7.1985‏</ref>. סעיף זה בוטל שש וחצי שנים לאחר מכן. הביטול הוצג, בדברי ההסבר להצעת החוק, כנובע "משיקולים של מדיניות משפטית", משום שהאיסור על מגע כזה, כאשר הוא פוגע בביטחון המדינה, או נעשה בכוונה לפגוע בו, קיים בסעיף 114 ל[[חוק העונשין]]. בדברי ההסבר הקפידה הממשלה (בראשותו של [[יצחק רבין]]) להדגיש כי "בקיום העבירה הנדונה או בביטולה אין כדי להשליך על עמדת ממשלת ישראל הרואה באש"פף ארגון טרור והשוללת משא ומתן אתו ואת שיתופו בשיחות השלום"‏‏<ref>‏ה"ח 2148 מיום 30.11.1992‏</ref>.
 
==תוכן הפקודה==
==הפעלת הפקודה==
 
עד [[1980]] נעשה שימוש בפקודה אך ורק כנגד ארגונים יהודיים, שנטו לאלימות פוליטית, וזאת, לפי דברי החוקר מנחם הופנונג, בשל כך שבהתאגדויות הערביות הופעלו כלים מינהליים ושיפוטיים שונים, בימי [[הממשל הצבאי]] ולאחריו. התיקון מ-[[1980]], שהעביר את הפעלת הפקודה לשלטונות האזרחיים, ובמקביל יצר גם עבירה חדשה של "הזדהות עם ארגון טרור", נוצר בעקבות עליית כוחו של [[אש"ף]] ב[[השטחים|שטחים]], והתגברות הקולות בישראל הקוראים למשא ומתן עמו. חודשיים לאחר תיקון הפקודה הוכרזו כארגון טרור 14 ארגונים פלסטינים. החוקר [[מנחם הופנונג]] טוען כי בתחילת הפעלת החוק, לא הופעל החוק באופן שוויוני. החוק נאכף כנגד המזדהים עם ארגוני הטרור הפלסטינים, אך לא כנגד מזדהים עם ארגונים יהודים כדוגמת "[[המחתרת היהודית]]", שלאחר מעצר אנשיה, והכרזתה כארגון טרור על פי הפקודה, נערכו לה עצרות תמיכה ברחבי הארץ‏‏<ref>‏מנחם הופנונג, '''ישראל - בטחוןביטחון המדינה ושלטון החוק''', הוצאת נבו, מהדורה שנייה, 2001, עמ' 209‏</ref>. כאשר הופעל החוק למניעת תמיכה והזדהות עם [[אש"ף]] הופעל כנגד יהודים וכנגד ערבים. [[אייבי נתן]] הורשע בעבירה על החוק, ונדון ל-15 חודשי מאסר, בשל מפגשיו עם אנשי אש"ף. עם הכרזת [[תנועת כ"ך]] והארגונים הקשורים בה כארגוני טרור, הופעל החוק אף כנגד תומכי התנועה.
 
בפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2006{{כ}}‏‏<ref>‏בג"צץ 951/06 עזרא שטיין נ. רב ניצב משה קראדי‏</ref>, ניתח הנשיא [[אהרן ברק]] צו לפי הפקודה למניעת טרור לסגירת "קפה אינטרנט", שבו התרכזה, לטענת המשטרה, פעילות של תנועת כ"ך. ברק בחן את הפעלת הפקודה בתנאים שנוצרו שישים שנה לאחר חקיקתה, ובין היתר לאור חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], וקבע כי אכן ניתן להפעילה, אך יש לפרשה לאור חוקי היסוד, ואת שיקול הדעת שנותנת הפקודה יש להפעיל בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי הישראלי, הכפוף לעקרונות שנקבעו בחוקי היסוד. משמעות הדבר היא כי בבחינת השאלה האם ניתן להפעיל את הפקודה יש לבחון האם הפעלתה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל; האם הפעלתה נועדה לתכלית ראויה, והאם הפגיעה שהיא פוגעת בזכויות אדם אינה במידה העולה על הנדרש.
 
== קישורים חיצוניים ==
271,876

עריכות