תותח ללא רתע – הבדלי גרסאות

תותח ללא רתע פועל, באופן עקרוני ככל תותח קונוונציונלי, התחמיש התרמיל והקלע מחוברים ליחידה אחת כ[[פגז]] [[טנק]] רגיל, בהבדל אחד – התרמיל מחורר. הפגז נטען לתוך [[בית הבליעה]] הממוקם בבסיס הקנה. סגירת הסדן מאפשרת ביצוע נקירה מכאניתמכנית שמציתה תחל ארוך המושחל בתוך בתרמיל. החומר ההודף בתרמיל דוחף קדימה את הפגז, אך רובם של הגזים פורץ מבעד לחרירים שבתרמיל אל פתחים שבסדן.

הצבא הרוסי, שלו נסיון חיובי בשימוש בתותחים ללא רתע במהלך מלחמת העולם השניההשנייה, אף הוא פיתח מספר דגמים בקטרים 73, 82 ו- 107 מ"מ. דגמים אלו עדיין נמצאים בשימוש בחלק מיחידות הצבא הרוסי ביחידות המיוחדות וניתן למצוא אותם בשימוש צבאות בעלי ארסנל נשק סובייטי. השימוש העיקרי של כלי נשק אלו הוא [[נ"ט]].

צבאות ערב אף הם הצטיידו בתותחים ללא רתע ובמהלך [[מלחמת ששת הימים]] השתמש [[הלגיון הירדני]] בתולרי"ם במהלך הלחימה על [[ירושלים]]. במהלך הלחימה בדרום לבנון השתמשו ארגונים פלשתינאייםפלסטיניים וכן ה[[חיזבאללהחזבאללה]] בתותחים ללא רתע כנשק ארטילרי ונשק נ"ט.

מפעל ייצור הנשק '''קארל גוסטב''' השוודיהשבדי ממשיך ליצר תותחים ללא רתע בקוטר 84 מ"מ הניתן לשימוש על ידי חייל חי"ר.