אראסטס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: it:Erastes |
מ בוט החלפות: אידאל; מוזיק; לעתים; תשומת לב-; |
||
שורה 6:
==תכונות התפקיד==
ייצוגים [[איקונוגרפיה|איקונוגרפיים]] של זוגות פדרסטיים מתארים
כאשר ליחסים היה פן מיני, האראסטס היה השותף הפעיל, וההתעלסות מתוארת לרוב כפרונטלית, בעמידה, תוך כדי חיכוך איבר המין בין הירכיים. ב[[מיתולוגיה יוונית |מיתולוגיה]] דמות האראסטס הייתה מיוצגת על ידי אלים כגון [[זאוס]] ו[[אפולו]] וגיבורים כגון [[הרקולס]] ו[[אורפיאוס]].
מספר מקורות עתיקים, כגון [[פיידרוס (דיאלוג אפלטוני)|הפיידרוס]] של [[אפלטון]] ו[[אייסכינס נגד טימרכוס|התביעה של אייסכינס נגד טימרכוס]] מעידים כי האראסטס
במחוזות מסוימים היה הוא זה שיזם את פרשיית האהבים על ידי חיזור או ביצוע חטיפה מסורתית של הנער, בעוד שבאחרים, כגון ספרטה, היה זה הנער שביקש את מערכת היחסים. על אף שמימוש פדרסטיה פדגוגית (חינוכית) קיבלה עידוד ופיקוח רשמיים, נראה כי היא הייתה נתונה לבחירה בידי הגבר המבוגר בכל הערים, מלבד ספרטה, שם חובה היה לפעול לממשה על פי חוק.
אראסטסים מתוארים
אחת המתנות האופייניות שנתן האראסטס לארומנוס היא חיות מחמד כגון ציפור. על כך טוען [[אריסטופאנס]]:" מאהבים מעניקים ציפורים אצילות לנאהביהם"
שורה 20:
==תחומי אחריות==
תפקיד האראסטס היה לאהוב ולחנך את הנער הצעיר, או לדאוג להשכלתו . טבע לימודים אלה השתנה לפי התרבות של הפוליס שהתגוררו בה, אולם לרוב התבסס על התרבות הפיזית של ה[[גימנסיון]], אשר כלל אתלטיקה ואימונים צבאיים כמו גם לימודי פילוסופיה
אחריות נוספת כללה ניהול ההיבטים הכספיים של הנער הצעיר, בייחוד, כפי שקרה
קבלת עול האחריות בתוך מערכת היחסים הפדרסטית לא הייתה עניין זול, בייחוד בתקופות של הילולות שהיו בגדר חובה לפי תכתיבי המסורת. ב[[כרתים]] זה התבטא במשתאות ובמספר מתנות טקסיות: שור, במטרה להקריבו ל[[זאוס]]; חליפה צבאית, שמסמלת את הגעת הארומנוס למעמד של לוחם; ו[[גביע (כלי)|גביע]] שמציין את הסמכתו של הנער הצעיר להיות נוכח בסימפוזיון – כמו גם תפקידים דתיים וטקסיים אפשריים. לא היה זה נדיר עבור חבריו של האראסטס לתרום לרף ההוצאות, וההילולה איחדה את החברים של שני בני הזוג, בדומה לאירוע משפחתי רב-משתתפים.
בעוד שהקשר הפדרסטי
==אראסטס כמטאפורה פוליטית==
דמות האראסטס כמיטיב לארומנוס שלו הייתה חקוקה בתפישתם של האתונאים במידה כה רבה עד כי מנהיגים פוליטיים עשו שימוש ביחס האראסטס
[[פריקלס]], אדם שככל הנראה נמנע ממערכות יחסים עם נערים ורכש לנשים חיבה עמוקה, השתמש במודל האראסטס כדוגמה אותה צריכים האתונאים לאמץ ביחסם אל עירם. בנאום המיוחס לו על ידי [[תוקידידס]] הוא מטיף לאתונאים להתבונן "יום אחר יום בכוחה של העיר ולהפוך לאראסטסים שלה", כאשר בכוונתו לומר כי "חיילים-אזרחים צריכים לנהוג באתונה כמאהביה, כאראסטסים שלה, כלומר, לאהוב את העיר ללא תנאי, יותר מאשר את החיים עצמם".
|