שערי צדק (שכונה) – הבדלי גרסאות

בראש הועדהוועד הראשון של השכונה היו אישים ידועים ובראשם [[יוסף ריבלין]], ובהתאם למקובל הוציא הוועד את [[ספר תקנות|ספר התקנות]] של השכונה, הידוע גם כספר היסוד של שכונה. בראש העמוד הראשון מודפס הפסוק ממנו נגזר שמה של השכונה:

השכונה נבנתה במתכונת הקרויה היום [[שכונת חצר]], כלומר בתבנית של [[חצר]] מרכזית מוקפת מארבע עברים ב[[בית מגורים|בתים]] בדרך כלל בני קומה אחת. במרכז החצר נחצב [[בור מים]] תת -קרקעי, ששימש לאספקת [[מים]] לתושבים.

[[פנחס גרייבסקי]] שהוציא לאור את "ספר הישובהיישוב", לציון שמונים שנה ל[[היציאה מן החומות|יציאה אל מחוץ לחומות העיר העתיקה]], מציין אף הוא בקצרה את השכונה כדלקמן:

{{ציטוט|תוכן=....בסמוך ל"מחנה יהודה" נבנתה בשנת תרמ"ט שכונת "שערי צדק". בהוסדה היתההייתה זו השכונה המערבית ביותר בירושלים... תוך שנתים נבנו בשכונה ארבעים ושנים בתי דירה, במשך הזמן נוספו שורות בתים נוספות לשכונה. |מרכאות=כן}}

עם חיבור השכונה עם שכונות סמוכות, טושטש גבול השכונה, ובהעדרובהיעדר תיעוד [[קרטוגרפיה| קרטוגרפי]] התקשו חוקרי ירושלים להגדיר את גבולותיה ושטחה מקובל, כי למרות הנאמר בספרו של לונץ, השכונה איננה שוכנת מול מבנה שערי צדק הישן אלא צפון מזרחית ממנו, בפינת רחוב נבון ורחוב אלפאנדרי.

{{ציטוט|תוכן=... שערי-צדק שכונה בצד רחוב יפו. בהיווסדה היתההייתה המערבית ביותר בירושלים במבואותיה, ולפיכך קראו בשם זה, על יסוד דברי משורר תהלים: "פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה י-ה". עיר הצדק היא אחד מ[[שמות ירושלים|כינויה של ירושלים]]. השכונה היתההייתה ידועה בראשיתה בשמה הערבי: אבו- בצל (קרי: בסל) - בעל הבצלים. וזה היה כינויו של מיסדה, יצחק ליפקין, שהתעשר בעיקר ממסחר [[בצל|בצלים]].|מרכאות=כן}}

עם השנים התחברה השכונה עם שכונות העיר האחרות, והקהילה המקורית נעלמה ובמקומה נכנסה אוכלוסיהאוכלוסייה קשת יום.

* י' בן אריה, ירושלים במאה הי"ט, [[אוניברסיטה משודרת]], תל- אביב 1980.